״כרזת יום העצמאות״ הופקה מדי שנה מ-1949 (ה'תש"ט) עד 2017 (ה'תשע"ז), למעט 1957. הכרזות יוצרו על ידי מרכז ההסברה במשרד התרבות והספורט. "מרכז ההסברה" הוא הגוף הממשלתי שאחראי על הודעות ותקשורת ציבורית.
כל שנה קבעה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים נושא לאומי מרכזי. "נושא לאומי" הוא רעיון שמלווה את הטקסים ביום העצמאות. הנושא שימש השראה לעיצוב הכרזה ולבחירת משיאי המשואות (טקס הדלקת המשואות = טקס שבו מדליקים לפידים בטקס המרכזי).
הכרזה הודפסה וחולקה למוסדות חינוך והופיעה בטקסים רשמיים לאורך כל החג. על כל כרזה הובא הכיתוב "x לעצמאות ישראל" (x = שנות המדינה) או "יום העצמאות y" (y = שנת ההפקה לפי הלוח העברי). בעשורים הראשונים עיצבו את הכרזות מעצבים ישראלים בולטים, בין היתר פאול קור, קופל גורבין, דן רייזינגר, דוד טרטקובר ואסף ברג.
בעשור השני של המאה ה-21 חשיבות הכרזה פחתה. כרזת 2016 פורסמה באתר יום לפני יום הזיכרון וספק אם הודפסה. כרזת 2017 הופצה לציבור רק תשעה ימים אחרי יום העצמאות. החל מיום העצמאות ה-70 (2018) הופסקה הפצת הכרזות.
דוגמאות בולטות:
- 1949 (ה'תש"ט): עיצוב יוחנן סימון.
- 1952 (ה'תשי"ב): עיצוב פאול קור.
- 1970 (ה'תש"ל): עיצוב דן רייזינגר.
- 1978 (ה'תש"ח): עיצוב דוד טרטקובר.
- 1999 (ה'תשנ"ט): עיצוב מיכל חמאווי.
- 2014 (ה'תשע"ד): עיצוב אופיר מירב.
הרשימה המקורית כוללת כרזות בכל שנות העצמאות עד 2017, עם מעצבים נוספים ומספר גרסאות לאורך השנים.
כרזת יום העצמאות היא פוסטר שעשו כל שנה מ-1949 עד 2017. בשנת 1957 לא הוציאו כרזה.
כרזות אלה נעשו על ידי מרכז ההסברה. מרכז ההסברה הוא חלק בממשלה שאחראי על הודעות לציבור. כל שנה בחרו נושא לאומי. נושא לאומי הוא הרעיון העיקרי של החג.
הכרזה הודפסה וחולקה לבתי ספר. על הכרזה כתוב כמה שנים למדינה או את שנת החג לפי הלוח העברי. מעצבים מפורסמים שעיצבו כרזות היו למשל פאול קור ודוד טרטקובר.
בעשור האחרון חשיבות הכרזות ירדה. ב-2016 ו-2017 הכרזות הופיעו מאוחר, ומאז 2018 כבר לא מחלקים אותן.
תגובות גולשים