כרמינה בוראנה היא קנטטה דרמטית שחיבר קרל אורף בשנים 1935, 1936. שמה הלטיני המלא הוא Carmina Burana: Cantiones profanae cantoribus et choris cantandae comitantibus instrumentis atque imaginibus magicis. היצירה היא חלק מ'טריונפי', טרילוגיה מוזיקלית, והפרק המוכר ביותר הוא שירת המקהלה 'או פורטונה', הפותח וסוגר את היצירה.
היצירה מבוססת על 24 שירים מתוך קובץ ימי־ביניים שנקרא קודקס בוראנה. השם הפשוט משמעותו 'שירי בויֶרן', בויֶרן הוא המנזר בנדיקטבוארן שבו נמצא כתב היד. אורף גילה את הטקסטים בעותק שערך יוהאן אנדריאס שמלר (1847), ובבחירת השירים סייע מישל הופמן. הלברית כוללת טקסטים בלטינית ובגרמנית בינונית גבוהה, ונושאת נושאים חילוניים כמו גלגל המזל (השינויים של מזל), עושר, אביב, שתייה, הימורים ותשוקה.
התזמור גדול וצבעוני, עם מקהלה ויותר מכל תזמורת אלתורית רחבה. אורף משתמש במערך גדול של כלי נשיפה, כלי נשיפה משרוקיות, כלי נשיפה נמוכים, כלי נשיפה חצוצרת, כלי קשת ותופים. המטרה היא כוח דרמטי ופשטות מוזיקלית ולא פיתוח סימפוני מסורבל.
מקהלה וסולנים מעורבים; הקולות משמשים כחלק מהדרמה.
התזמורת כוללת, בין השאר, חלילים, אבובים, קלרינטים, בסונים, קרנות, חצוצרות, טרומבונים, טובה, וקשתות. יש גם כלי הקשה נרחבים.
היצירה מחולקת לחמישה חלקים גדולים, שכל אחד מהם כולל כמה פרקים. אורף שם סימני אטאקה, חיתוכים ודילוגים חדים, בין הפרקים. רעיון מרכזי הוא גלגל המזל: בתמונה מתוך הקודקס מופיעים פסוקים לטיניים (Regno, Regnavi, Tum fine regno, Regnabo) שמדגישים מחזוריות של עלייה ונסיגה. 'או פורטונה' מהווה מסגרת פתיחה וסיום.
אורף מחפש ישירות וקליטה ברגע המוזיקלי. יש מעט פיתוח קלאסי ופוליפוניה מסובכת. היצירה נמנעת מהרמוניות מורכבות ומקגבי ריטמוס מורכבים. אורף הושפע מדגמי סוף הרנסאנס וראשית הבארוק, כמו ויליאם בירד וקלאודיו מונטוורדי, ומעניק תפקיד מרכזי לקצב. התזמור שלו גם נושא הד הד של סטרווינסקי.
אורף פיתח תפיסה בשם 'תיאטרום מונדי', לראות מוזיקה, תנועה ודיבור כחוויה אחת. למרות שזה יצירת במה עם מחול ועיצוב חזותי, בביצועים מודרניים היא מוגשת לעתים קרובות כאחת קנטטה באולמות קונצרט. לדוגמה, בוצעה בישראל במערת הפעמון בבית גוברין עם מקהלה וליווי פסנתר בלבד.
הבכורה התקיימה בפרנקפורט ב-8 ביוני 1937. היצירה זכתה להצלחה מהירה, למרות חששות ביורוקרטיים בתחילה בשל הטון הארוטי וההשפעות הרוסיות בכמה שירים. המשטר הנאצי אימץ את היצירה, מה שהכניס אליה מרכיב שנוי במחלוקת. לאחר מלחמת העולם השנייה הפופולריות המשיכה לגדול, וכבר משנות ה־60 נכללת היצירה ברפרטואר הקלאסי הבינלאומי. כיום אורף מזוהה בעולם בעיקר עם כרמינה בוראנה, ו'או פורטונה' מהדהדת בתרבות הפופולרית.
כרמינה בוראנה היא יצירה מוזיקלית גדולה שכתב קרל אורף ב־1935, 1936. זו קנטטה, יצירה ששרים אותה על במה.
היצירה נוצרה על שירים ישנים מימי הביניים שנמצאו במנזר שנקרא בויֶרן. אורף בחר 24 שירים מתוך הקובץ הזה. יש שם טקסטים בלטינית ובגרמנית ישנה.
השירים מדברים על מזל (גלגל המזל), עושר, שוב האביב, שתייה ותשוקה. השיר המפורסם ביותר הוא 'או פורטונה'. הוא נפתח ומסתיים בו.
היצירה נכתבה למקהלה גדולה ולתזמורת רחבה. יש בה חלילים, אבובים, קלרינטים, חצוצרות, טרומבונים, כלי קשת ותופים. הקולות והכלים יחד יוצרים כוח ודרמה.
כרמינה בוראנה מחולקת לחמישה חלקים. הרעיון המרכזי חוזר כמו גלגל שמסתובב, שמחה הופכת לעצב לפעמים.
אורף ראה את המוזיקה כחלק מתיאטרון של תנועה ודיבור. היום מקיימים אותה בדרך־כלל בקונצרטים, אבל לפעמים מעלים אותה על במה עם מחול ועיצוב.
הבכורה הייתה בפרנקפורט ב־1937. היצירה הייתה פופולרית מאוד גם בתקופת המשטר הנאצי, וזה יצר מחלוקת. למרות זאת, אחרי המלחמה היא נשארה מאוד פופולרית, ואורף ידוע בעיקר בזכותה.
תגובות גולשים