כתב התנועה אשכול-וכמן

כתב התנועה אשכול-וכמן נוצר ב-1958 על ידי נועה אשכול ואברהם וכמן. כתב תנועה הוא מערכת סמלים לתיאור תנועת הגוף האנושי. הכתב בנוי ממערכת כדורית שמחלקת את המרחב לשמונה כיוונים. כל איבר מיוצג על ידי ציר האורך שלו, והגוף מתואר כמערכת צירים דמוית כדה"א.

נועה אשכול, שלמדה גם נגינה בפסנתר, נכנסה למחול לאחר מלחמת העולם השנייה. היא למדה את כתב לאבאן בלונדון אך חיפשה כתב מדויק ואובייקטיבי יותר. בשובתה ארצה עבדה עם תלמידה, אברהם וכמן, והם פרסמו ספר בשם "כתב תנועה" בלונדון ב-1958 (בכתיבה השתתף גם ג'ון האריס). הכתב הפך לשיטה של תלמידיה של אשכול, ובמיוחד בסביבת החוגים והלהקות אותם היא קידמה. הלהקה קאמרי ממשיכה להציג ריקודים שכתבה אשכול. לצד שימושים אמנותיים, נעשה שימוש בכתב במחקרים מדעיים, למשל בחקר תנועות בעלי חיים על ידי אילן גולני, ובתחומים כגון פסיכולוגיה וקוגניציה.

הבסיס הוא חלוקה של המרחב לקואורדינטות (נקודות מיקום). מערכת המתווה כוללת כעשרים ושש קואורדינטות, המחולקות בשלושה קואורדינטות בכל אחד משמונת המישורים האנכיים. כל קואורדינטה מוגדרת לפי מרחק אופקי ואנכי מאפסים שנקבעים ביחס למפרק של האיבר. המרחקים נספרים לפי כיוון השעון, ולכיוון זה קוראים כיוון פוזיטיבי. אפשר לרשום תנועה על ידי הכתובת של הקואורדינטה אליה מגיע האיבר, או על ידי הוראת תנועה מפורשת. קיימת הבחנה בין כתיבה לפי גוף הרקדן (bodywise, לפי הגוף) לבין כתיבה לפי המרחב (spacewise, לפי החלל).

הכתב מאפשר גם לציין את מצב הסיבוב של איבר, כלומר איזה צד של האיבר פונה קדימה. ניתן לרשום מגע בין איברים או מגע עם הרצפה, כולל האם המגע נושא משקל. עם השנים נוספו סימנים מקוצרים שמקבצים פעולות מורכבות לסימן אחד, לדוגמה סימן פשוט לצעד במקום רישום מפורט של כל תנועת רגל.

כתב התנועה אשכול-וכמן נכתב ב-1958 על ידי נועה אשכול ואברהם וכמן. כתב תנועה הוא קוד של סימנים שמראה איפה ואיך הגוף זז.

נועה אשכול היתה כוריאוגרפית. כוריאוגרפית זה מי שיוצרת ריקודים. כשהיא רצתה לתעד ריקודים בדיוק, היא פיתחה כתב יחד עם וכמן. הם הוציאו ספר בלונדון ב-1958. שחקנים ורקדנים בארץ למדו את הכתב. גם להקת קאמרי רוקדת ריקודים שלה.

הכתב מחלק את החלל סביב הגוף לנתיבים כמו כדור. יש בערך 26 נקודות מיקום. כל איבר מקבל קו שמראה לאן הוא פונה. משתמשים בשתי דרכים לקרוא כיוונים: לפי הגוף של הרקדן (bodywise) או לפי החלל סביבו (spacewise). אפשר גם לרשום סיבוב של איבר או מגע עם הרצפה. עם הזמן המציאו סימנים קצרים שמקלים על הכתיבה, למשל סימן לצעד במקום תיאור ארוך של רגל.