לאו בורכארד (31 במרץ 1899, 23 באוגוסט 1945) היה מנצח (מי שמוביל את התזמורת) רוסי ולזמן קצר מנהל מוזיקלי (האחראי על המוזיקה וההחלטות האמנותיות) של הפילהרמונית של ברלין.
נולד במוסקבה להורים גרמנים וגדל בסנקט פטרבורג, שם קיבל הכשרה מוזיקלית חזקה. ב-1920, אחרי המהפכה ברוסיה, היגר לגרמניה. היה עוזרו של אוטו קלמפרר בקרולאופר שבברלין. ניצח על הפילהרמונית של ברלין לראשונה בינואר 1933. בשנת 1935 הרשימה אותו המשטר הנאצי כשאינו מהימן פוליטית.
במהלך מלחמת העולם השנייה נשאר בברלין ופעל במחתרת, כלומר בקבוצת התנגדות חשאית. יחד עם בת-זוגו, העיתונאית רות אנדריאס-פרידריך, סייע להמון נרדפים של השלטון, כולל יהודים: הם נתנו מקלט, כסף וניירות מזויפים ועזרו לאנשים לברוח מגרמניה הנאצית. במסעות הופעה מחוץ לגרמניה חיפש תמיכה לפעולות האנטי-נאציות שלו.
ב-26 במאי 1945, כשבועיים וחצי אחרי כניעת גרמניה, ניצח על הפילהרמונית בקונצרט מוצלח שכלל את הסימפוניה הרביעית של צ'ייקובסקי. כשבוע אחר כך מונה למנהל מוזיקלי במקומו של וילהלם פורטוונגלר, שיצא לגלות בשווייץ. באוגוסט 1945 נורה בטעות בידי חייל אמריקאי ומת.
לאו בורכארד (1899, 1945) היה מנצח (מי שמוביל תזמורת). הוא עמד לתקופה קצרה בראש הפילהרמונית של ברלין.
לאו נולד במוסקבה וגדל בסנקט פטרבורג. אחרי המהפכה ב-1920 הוא עבר לגרמניה. הוא עבד עם מנצח ידוע בשם אוטו קלמפרר.
ב-1935 הרשימו אותו השלטונות הנאצים כאדם לא מהימן. במלחמה הוא נשאר בברלין ועבד במחתרת (קבוצה שפועלת בסתר נגד השלטון). יחד עם בת-זוגו רות עזרו לאנשים שנרדפו, כמו יהודים. הם נתנו מקלט, כסף ומסמכים מזויפים כדי לעזור להם להסתיר ולהבריח אותם.
ב-26 במאי 1945 ניהל קונצרט מוצלח עם הפילהרמונית. כשבוע לאחר מכן מונה למנהל מוזיקלי. באוגוסט 1945 הוא נורה בטעות בידי חייל אמריקאי ונפטר.
תגובות גולשים