לארי אברמסון

לארי אברמסון (נולד ב-23.1.1954) הוא צייר ופעיל שלום, יליד דרום אפריקה שעלה לישראל ב-1961 והתבסס בירושלים. שימש ראש בית הספר לאמנות בשנקר בין 2013 ל-2016.

אברמסון למד בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים ופגש שם את בת זוגו, שלומית. ב-1973 למד שנה בבית הספר לאמנות בצ'לסי בלונדון. עם שובו עבד כדפס וכאוצר בסדנת ההדפס בירושלים (הדפס, העתקת תמונה על נייר) בין 1975 ל-1986.

את תערוכת היחיד הראשונה הציג ב-1975. בשנות ה-80 עבודותיו שילבו סמלים מהאמנות המודרניסטית האירופית, ובראשם "הריבוע השחור" של מלביץ', כדי לחבר בין הפשטה לציור שמציג דמויות או נוף.

בשנים 1993, 1994 יצר את סדרת "צובה": 38 ציורי נוף בשמן, הטבעות על עיתונים וציורי טבע דומם מדגימות צמחייה. העבודה מתייחסת לחורבות כפר סובא (חורבות, מה שנשאר מבניינים ישנים) לצד קיבוץ צובה, וביקורתית כלפי דרכי ייצוג הנוף שמוחקות את הנוכחות הערבית.

החל מ-1984 הוראה בבצלאל; ב-1992 מונה לראש המחלקה ולראש תוכנית על-תוארית לאמנים צעירים. ב-2002, 2003 היה מרצה אורח בסן פרנסיסקו ובאותה תקופה קידם הקמת מחלקה לאמנות בשנקר.

בשנת 2002 פרסם מאמר על הדילמה של ציור היסטורי אחרי השואה. ב-2004 הציג את סדרת "ערימות", רישומי פחם של ערמות פסולת ובכך המשיך לדון בנושא חורבות ולקשר לפליקס נוסבאום, שהוזכר במיצג.

אברמסון הציג רבות בישראל ובעולם; תערוכתו "tsooba" (1995) עוררה דיון על ייצוג הנוף הישראלי, ותערוכת "מיני ישראל" (2006) הציעה מודל מרחבי אוטופי חלופי. במשך כ-25 שנים לקח חלק בפרויקטים לשלום ולדו-קיום, והיה מהמייסדים של "אמנים ללא חומות", קבוצת אמנים ישראלים ופלסטינים נגד הכיבוש.

ב-2010 הוקדשה לו תערוכה מקיפה במוזיאון תל אביב. ב-2019 התפטר מהמועצה להשכלה גבוהה במחאה על הרחבת סמכויותיה לשטחים הכבושים, וקרא לצעד זה חקיקה גזענית. ב-2022 זכה בפרס סנדברג לאמנות ישראלית על יצירה שעוסקת בשאלות אמנותיות, חברתיות ופוליטיות.

אברמסון התגורר בירושלים עד 2011 ואז עבר לתל אביב. הוא אב לשלושה.

לארי אברמסון נולד ב-1954 בדרום אפריקה. משפחתו עלתה לישראל ב-1961. הוא צייר ופעיל למען שלום.

אברמסון למד אמנות בארץ ובחוץ לארץ. הוא עבד בסדנת ההדפס בירושלים. הדפס זהו העתק תמונה על נייר.

ב-1975 הציג תערוכה ראשונה. בשנות ה-80 עשה ציורים שמשחקים עם רעיונות מאמנים חשובים, כמו "הריבוע השחור".

ב-1993, 1994 יצר את סדרת "צובה". בסדרה היו ציורי נוף וציורים שעוסקים בחורבות הכפר סובא. חורבות הן מה שנשאר מבניינים ישנים. בציורים הללו הוא הראה גם את ההיסטוריה שמתקיימת במקום.

אברמסון לימד בבצלאל ועזר להקים חוגים לאמנות בשנקר. ב-2010 הייתה לו תערוכה גדולה במוזיאון תל אביב.

הוא השתתף בפרויקטים של אמנים ישראלים ופלסטינים שעבדו יחד למען דו-קיום. ב-2019 עזב גוף חשוב להשכלה גבוהה במחאה על מדיניות שהוא ראה כלא שוויונית. ב-2022 קיבל פרס חשוב מהמדינה על עבודתו.