תיאטרון לה סקאלה (Teatro alla Scala) במילאנו הוא אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם.
הבניין הנוכחי החליף מבנה ישן שנשרף ב-25 בפברואר 1776 אחרי מופע קרנבל. לאחר השרפה דרשו בעלי תאים פרטיים שנקראו פאלקי (תאים קטנים ששימשו משפחות עשירות לצפייה) להקים במה חדשה. התוכנית המקורית הוגשה על ידי האדריכל ניאו‑קלאסי ג'וזפה פיירמאריני, ולבסוף הותקנה תוכנית שנקבעה על ידי השלטון האוסטרי.
התיאטרון נבנה במקום כנסיית סנטה מריה אלה סקאלה, שממנה קיבל את שמו. הוא נחנך ב-3 באוגוסט 1778 עם ההצגה L'Europa riconosciuta של אנטוניו סליירי. הבנייה מומנה בעיקר ממכירת הפאלקי, שכל אחד מהם עוצב לפי טעם בעליו.
בראשית הימים לא היו מושבים בפלטיאה (הרצפה המרכזית) והקהל עמד לצפות. התזמורת הייתה גלויה בצפייה, כי אז טרם נבנה המרתף התחתון של התזמורת. מעל הפאלקי יש יציע פשוט שנקרא לוג'ונה (הדום עליון לגרסה זולה של כרטיס). בלוג'ונה יושבים לעתים המבקרים הקשים ביותר; הם יכולים להשמיע שבחים או בוז רועם, ולפעמים החלטותיהם משפיעות חזק על קריירות של זמרים.
במשך השנים שונה התאורה משמן לגז ולאחר מכן לאור חשמל ב־1883. המבנה עבר שינויים בולטים ב-1907. בשנות מלחמת העולם השנייה התיאטרון ניזוק קשה בהפצצות, ובונה מחדש נפתח ב-11 במאי 1946 בקונצרט geleid על ידי ארטורו טוסקניני.
לה סקאלה היוותה מקום בכורה לאופרות חשובות והייתה קשורה במיוחד לג'וזפה ורדי, אף שהיו גם חילוקי דעות בינו לבין תזמורת המקום.
כיום במקום מוזיאון עם תלבושות, ציורים ורישומים הקשורים לאופרה. העונה נפתחת מסורתית ב-7 בדצמבר, יום סנט אמברוג'יו, הקדוש של מילאנו. כל המופעים חייבים להסתיים לפני חצות, ומחזיקי כרטיסים אינם רשאים להיכנס לאחר תחילת ההצגה.
ב-2002, 2004 נערך שיפוץ גדול בעיצוב האדריכל מריו בוטה. השיפוץ עורר ביקורת מצד שומרי מורשת, אבל שיפר את האקוסטיקה (איכות הקול), שינה את הבמה והרחיב את המרחב מאחורי הקלעים, מה שאיפשר הפקות גדולות יותר. הוכנסו מכשירים להצגת הטקסט (משגחים) בשפות אנגלית, צרפתית ואיטלקית.
השיפוצים עלו לפי הדיווחים כ-61 מיליון אירו. מחיר כרטיסים לפתיחה הגיע לעיתים עד 2,000 אירו. גרעון התקציב כוסה ב-2006.
בשנים 2005, 2006 פרצו חילוקי דעות קשים בהנהלה. מנכ"ל וראשי צוות פוטרו, והיו שביתות והפגנות. המחלוקת הובילה להתפטרותו של המנצח ריקרדו מוטי באפריל 2005.
כאן הופיעו במשך השנים מנצחים ומנהלים בולטים ששימשו את התיאטרון.
במוזיאון ובחלקי התיעוד יש תמונות של החוץ והפנים של לה סקאלה, מודעות הצגה ישנות, ודיוקנאות של טוסקניני וורדי.
הספרות על בתי האופרה כוללת בין השאר עבודות כמו Opera Houses of the World.
תיאטרון לה סקאלה במילאנו הוא אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם.
התיאטרון הקודם נשרף ב-1776. במקום בנו תיאטרון חדש. הוא נקרא על שם כנסייה ישנה, סנטה מריה אלה סקאלה.
התיאטרון נפתח ב-3 באוגוסט 1778. ההצגה הראשונה הייתה של מלחין בשם סליירי.
בנהלו מכרו תאים פרטיים שנקראו פאלקי. פאלקי = תאים קטנים ששייכים למשפחות עשירות.
מעל התאים יש מקום זול שנקרא לוג'ונה. לוג'ונה = יציע עליון. שם יושבים מבקרי אופרה שאוהבים לצעוק כשהם לא מרוצים.
מאוחר יותר שינו את האורות משמן לגז ואז לחשמל. התיאטרון ניזוק במלחמה ושוקם. הוא נפתח שוב ב-1946 בקונצרט בניצוח של טוסקניני. טוסקניני = מנצח ידוע.
במוזיאון של לה סקאלה אפשר לראות תלבושות וציורים של אופרות.
בשנים 2002, 2004 שיפצו את התיאטרון בעיצוב של מריו בוטה. השיפוץ שיפר את הצליל ועשה מקום ליותר תפאורות. הוסיפו מסכים שמציגים את המילים בשפות שונות.
בזמן השיפוץ היו גם חילוקי דעות ומחאות של העובדים. המנצח ריקרדו מוטי עזב ב-2005.
הרבה מנצחים ומנהלים עבדו בלה סקאלה לאורך השנים.
יש תמונות של החוץ, הפנים, פוסטרים ויש פסלים של מוזיקאים מפורסמים.
יש ספרים שמספרים על בתי אופרה בעולם.
תגובות גולשים