״לו יהי״ (מילותיו הראשונות: "עוד יש מפרש לבן באופק") הוא שיר עברי שכתבה והלחינה נעמי שמר ב-1973. השיר נוצר סביב מלחמת יום הכיפורים ובוצע כבר בתקופה ההיא. הוא הפך לסמל של תקווה.
אף שעמדה תחילה על כוונתה לכתוב מילים עבריות לשיר של הביטלס "Let It Be", המילים של שמר מקוריות והלחן שונה. המושג "גרסת כיסוי" (cover, ביצוע של שיר מקורי של מישהו אחר) לא חל כאן: השיר שונה בתכנים, בשמו ובמנגינה.
יתכן שחלק מהמילים שאבו השראה מצורת הביטוי התנכית "לו יהי כדברך", שמשמעותה בקשה לתקווה ותפילה. שמר בחרה בשם ובמילים שמביעות דאגה ותקווה לשלומם של הלוחמים.
לפני המלחמה רצתה שמר לתרגם ולשכתב את "Let It Be" לעברית. לאחר פרוץ הקרבות כתבה מילים חדשות שמביעות משאלה לשובתם של החיילים. בעלה, מרדכי הורוביץ, דרש שתישאר מנגינה מקורית "יהודית" לשיר; לכן שמר שינתה את המנגינה כדי שתתאים למילים החדשות.
ביצעה את השיר בערב חג הסוכות 1973 בתוכנית הטלוויזיה "מפגש אמנים". זמן קצר אחר כך הקליטה אותו יחד עם שלישיית הגשש החיוור. חוה אלברשטיין וביצועים נוספים שרו את השיר בפני לוחמים, והגרסאות הללו חיזקו את הקשר של השיר לתקופה ולתחושת הכאב והתקווה.
הבית השני של השיר הושמט ברוב הביצועים מאוחר יותר, כי שמר חששה שהוא אינו מתאים לאווירה הכואבת של המלחמה ולמשפחות השכולות. עם זאת, הוא נותר בביצוע של חוה אלברשטיין.
במשך השנים הופיעו גרסאות כיסוי רבות לשיר, והוא נכלל באוספי שירי מלחמת יום הכיפורים ובאלבומים של המבצעים, ביניהם אלבומו של אלברשטיין (1973) ואלבום שבו מופיעים השיר של שמר והגששים (1979).
״לו יהי״ הוא שיר של נעמי שמר משנת 1973. שורת הפתיחה היא: "עוד יש מפרש לבן באופק". השיר נכתב בזמן מלחמה, והוא מדבר על תקווה ובקשה לשלום.
התחילה שמר רצתה להתבסס על השיר של הביטלס "Let It Be". אבל לבסוף היא כתבה מילים ומנגינה משלה. בעלה הביא עידוד למנגינה חדשה שנשמעת יותר "יהודית".
חוה אלברשטיין וביצועים אחרים שרו את השיר בפני חיילים. הבית השני של השיר הוסר ברוב ההופעות מאוחר יותר, כי הוא לא התאימו לזמנים הקשים. בשנים שלאחר מכן הרבה זמרים ביצעו גרסאות משלהם לשיר.
תגובות גולשים