לואי דה ברויי

לואי ויקטור פייר רמון דה ברויי (15 באוגוסט 1892, 19 במרץ 1987) היה פיזיקאי צרפתי ולוחם רעיונות במכניקת הקוונטים. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה ב־1929 על ההצעה שלו שהאלקטרונים והחלקיקים האחרים יכולים להתנהג גם כגלים.

לואי דה ברויי נולד במשפחת אצולה בצרפת. הוא למד תחילה היסטוריה וסיים תואר בגיל 18, ואז עבר לפיזיקה וסיים תואר ראשון ב־1913. במלחמת העולם הראשונה שירת ביחידת תקשורת אלחוטית במגדל אייפל. אחרי המלחמה המשיך בלימודי פיזיקה והגיש דוקטורט ב־1924.

לאחר מכן נשאר באוניברסיטת פריז. ב־1928 מונה לפרופסור לפיזיקה תיאורטית במכון על שם אנרי פואנקרה. הוא לימד שם עד לפרישתו ב־1962. דה ברויי נבחר לאקדמיה הצרפתית למדעים ב־1933 וזכה בפרס קלינגה ב־1952. חלק מספריו תורגמו לאנגלית, ביניהם חומר ואור ומהפכה בפיזיקה. הוא מעולם לא התחתן ולהיוולדו לא היו לו ילדים. אחיו מוריס היה גם הוא פיזיקאי. בעקבות מות אחיו ב־1960 קיבל דה ברויי את התואר דוכס השביעי מברויי. נפטר ב־19 במרץ 1987 בקרבת פריז.

דה ברויי הציע שבעוד שאור מתנהג גם כחלקיק (פוטון), כך גם לחומר יש תכונות גליות. זאת ההשערה שמכונה היום השערת דה ברויי. לפי ההשערה, אורך הגל של חלקיק קשור לתנע שלו; כלומר, ככל שהתנע גדול יותר, אורך הגל קצר יותר. תנע הוא המידה של התנועה של גוף, שהיא מסה כפול מהירות. קבוע פלאנק הוא מספר קבוע שמופיע בתאוריית הקוונטים.

הרעיון של דה ברויי הוכח בניסויים ב־1927 על ידי קלינטון דייוויסון ולסטר גרמר, ובאופן בלתי תלוי על ידי ג'ורג' פג'ט תומסון. הם ראו דיפרקציה של אלקטרונים, תופעה אופיינית לגלים. תגליתו של דה ברויי הייתה צעד מרכזי בהתפתחות מכניקת הקוונטים ובמעבר למשוואת שרדינגר.

לואי דה ברויי נולד ב־15 באוגוסט 1892 ונפטר ב־19 במרץ 1987. הוא היה מדען צרפתי ומנהיג רעיון גדול בפיזיקה.

בצעירותו למד היסטוריה ואז למד פיזיקה. במלחמת העולם הראשונה עבד בתקשורת אלחוטית במגדל אייפל. אחרי המלחמה קיבל תואר דוקטור בפיזיקה. בשנות ה־20 הפך לפרופסור והמשיך ללמד עד שנת 1962. הוא לא התחתן ולא היו לו ילדים. אחרי מותו עבר התואר הדוכסות לבן דודו.

דה ברויי הציע שלחלקיקים כמו אלקטרונים יש גם תכונות של גל. גל פה משמעותו תנועה שמשתנה ומפזרת כמו מים או אור. הרעיון הזה שינה את הדרך שבה מדענים מבינים חומר.

ההשערה שלו הוכחה בניסויים ב־1927. מדענים ראו שהאלקטרונים מתפזרים ומראים דפוסי גל. על רעיון זה קיבל דה ברויי פרס נובל ב־1929.

הוא כתב גם ספרים שעזרו לאנשים להבין את השינויים בפיזיקה.