לודוויג ארהארד (4 בפברואר 1897, 5 במאי 1977) היה פוליטיקאי גרמני וקנצלר של מערב גרמניה. הוא נחשב לאבי ה"הנֶס הכלכלי", שיקום וצמיחה כלכלית מהירה אחרי מלחמת העולם השנייה.
נולד בפירט והתחיל בעבודה בחנות בגדי המשפחה. ב-1916 התגייס לחיל התותחנים ונלחם במלחמת העולם הראשונה. נפצע קשה באיפר ב-1918, ופציעתו מנעה ממנו לחזור לעבוד בחנות. לכן למד כלכלה בנירנברג ובפרנקפורט וקיבל דוקטורט ב-1925 מפי פרנץ אופנהיימר. הוא נשא את לואיז שאוסטר וניהל תחילה את החנות המשפחתית.
לאחר מכן עבד במכון למחקר כלכלי של תעשיית הלבוש וכיהן כמנהלו וסגן מנהל. בשל פציעותיו היה פטור משירות בזמן מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה פיתח רעיונות לתקופת השלום; הנאצים לא תמכו בו והוא איבד את עבודתו ב-1942. ב-1944 כתב מחקר שכתב עליו כי גרמניה תפסיד במלחמה ושלח אותו לקרל פרידריך גרדלר, דמות מההתנגדות הגרמנית.
אחרי המלחמה היה יועץ כלכלי לשלטונות הכיבוש האמריקאים בבוואריה. מונה לשר הכלכלה בממשלת באדן-וירטמברג של וילהלם הוגנר. ב-1947 הוביל ועדת מומחים שקבעה את רפורמת המטבע. ב-1948 מונה למנהל הכלכלה של אזור הכיבוש המערבי.
עם הכנסת המרק הגרמני (המטבע החדש) ביטל ארהארד את רוב הבקרות על מחירים וייצור שהיו תחת שליטת הכיבוש. צעדים אלה היו חלק מרכזי במה שנקרא הנס הכלכלי, התעוררות התעשייה והכלכלה הגרמנית אחרי המלחמה.
ב-1949 נבחר לבונדסטאג (הפרלמנט הגרמני) ממחוז באדן-וירטמברג. ב-1950 הצטרף למפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU) ומונה לשר הכלכלה בממשלת קונראד אדנאואר. רעיונותיו על מדינת רווחה עברו כחלק ממצע המפלגה.
ארהארד התמנה לקנצלר לאחר התפטרותו של אדנאואר ב-1963 ונבחר שוב לכהונה ב-1966. ממשלתו נפלה ב-26 באוקטובר 1966, אחרי התפטרות שרי המפלגה הדמוקרטית החופשית על רקע תקציב. ארהארד התפטר ב-1 בדצמבר וקורט גאורג קיזינגר החליפו. ארהארד המשיך להיות חבר הבונדסטאג עד מותו ב-1977.
לודוויג ארהארד (1897, 1977) היה מנהיג גרמני חשוב. הוא עזר לגרמניה להתאושש אחרי מלחמה.
ארהארד נולד בפירט ועבד בחנות של אביו. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה. נפצע ולא יכל לחזור לחנות. אז למד כלכלה. כלכלה פירושו: ניהול כסף ומפעלים.
הוא עבד במכון שחקר תעשיית הבגדים. בזמן מלחמת העולם השנייה הנאצים לא אהבו את רעיונותיו. הוא איבד את עבודתו ב-1942 והמשיך לחשוב על תקופת שלום אחרי המלחמה.
אחרי המלחמה עבד כיועץ לשלטון האמריקאי בבוואריה. ב-1947 עזר להכין שינוי במטבע. המטבע החדש נקרא מרק. ארהארד ביטל הרבה מגבלות על מחירים ועל ייצור. זה עזר לכלכלה לגדול מהר.
ב-1949 נבחר לפרלמנט הגרמני. ב-1950 הצטרף למפלגה נוצרית-דמוקרטית והיה שר הכלכלה. ב-1963 הפך לקנצלר, כלומר ראש הממשלה. הוא נשאר פוליטיקאי עד מותו ב-1977.
תגובות גולשים