לוח השנה האתיופי

לוח השנה האתיופי (הנקרא גם הלוח האגעזי) הוא לוח שנה שמשי, כלומר מבוסס על מחזור השמש.
הוא משמש כלוח השנה העיקרי באתיופיה ובכנסיות טֵוָואהִידוֹ, הכנסיות האורתודוקסיות של אתיופיה ואריתריאה. הלוח מבוסס על לוח השנה הקופטי (הלוח של הקופטים).
כמו בקופטי, יש 12 חודשים בני 30 יום כל אחד, ותוספת של ימים בסוף השנה. בשנה רגילה מוסיפים 5 ימים, ובשנה מעוברת, 6 ימים. שנה מעוברת היא שנה שיש בה יום נוסף, וחלה כל ארבע שנים, ללא יוצא מהכלל. זו אותה מערכת כמו בלוח היוליאני, ולא כמו בלוח הגרגוריאני.
ראש השנה האתיופי נקרא אֶנְקוּטָטָש. הוא חלה ב־1 במָסְקָרָם, החודש המקביל בערך לספטמבר בלוח היוליאני. לפי הלוח הגרגוריאני, ראש השנה האתיופי בדרך כלל חל ב־11 בספטמבר. בין השנים 1901 ו־2099 הוא יחול ב־12 בספטמבר כאשר השנה הגרגוריאנית הקודמת היא שנה מעוברת (עם 29 בפברואר).

כל חודש בלוח מונה 30 יום, למעט החודש ה־13. החודש ה־13 כולל 5 ימים בשנה רגילה ו־6 ימים בשנה מעוברת.

ספירת השנים הנפוצה בלוח האתיופי מתחילה ביום הבשורה למרים, כלומר היום שבו, על פי האמונה, המלאך גבריאל הביא למרים את הבשורה על לידת ישו. לפי מניין זה, השנה שהחלה בספטמבר 2007 לפי הלוח הנפוץ היא השנה ה־2000 במספר.
הפער בין המניין האתיופי לזה האירופי נובע מחישובים שונים של הכנסיות לגבי השנה שבה התרחש האירוע.
בעבר היו גם מניינים אחרים. למשל, המניין לבריאת העולם מוסיף כ־5,500 שנים למניין מהבשורה על הולדת ישו.

לוח השנה האתיופי נקרא גם הלוח האגעזי. זהו לוח שנה שמשי. שמשי פירושו שהוא מבוסס על סיבוב השמש.
הלוח משתמשים בו באתיופיה ובכנסיות האורתודוקסיות של אתיופיה ואריתריאה. הוא קרוב ללוח הקופטי (הלוח של הקופטים).
יש 12 חודשים. כל חודש הוא בן 30 יום. יש גם חודש קטן נוסף. החודש ה־13 יש בו 5 ימים.
בכל ארבע שנים מוסיפים יום עודף. שנה עם יום נוסף קוראים לה שנה מעוברת.

החודש ה־13 הוא קצר. יש בו 5 ימים. בשנה מעוברת הוא ישתמש ב־6 ימים.

בלוח האתיופי סופרים שנים מאז הבשורה למרים. הבשורה היא כשהמלאך גבריאל הודיע למרים שהיא בהריון.
לפי זה, השנה שהחלה בספטמבר 2007 בלוח שלנו היא השנה ה־2000 בלוח האתיופי.
מלפני כן היו דרכים אחרות לספור שנים. לדוגמה, יש מניין שמוסיף כ־5,500 שנים למניין הזה.