לוח השנה הרפובליקני הצרפתי הונהג בזמן המהפכה הצרפתית והחזיק מעמד בערך 12 שנים, מסוף 1793 עד 1805. המטרה הייתה להחליף את הלוח הגרגוריאני ולהפחית את השפעת הדת והמלוכה על חיי היומיום. השנים נספרו מה־22 בספטמבר 1792, היום שבו הוכרזה הרפובליקה.
הרעיון נובע מרעיונות התקופה (הנאורות). הוצעו לוחות המבוססים על אסטרונומיה, עונות השנה והמעגל החקלאי במקום על שמות קדושים. דמות מוקדמת שהציעה רעיונות דומים היה Sylvain Maréchal, ואחרים, כמו Fabre d'Églantine, מיוחסים ליצירת שמות החודשים.
הממשל השתמש בלוח בעיקר בבירוקרטיה. האלמנאכים (ספרי לוח שנה ועצות חקלאיות) שימשו להפצתו בציבור. הצבא גם סייע: חיילים קיבלו שכר לפי הלוח, והפקודות נכתבו בו.
במהלך תקופת הטרור האכיפה הייתה בלתי עקבית. לעתים פקידים דרשו שימוש חמור בלוח, ולעתים לא. ביום העשירי, הדקאד (יום מנוחה בכל עשור של עשרה ימים), נאסר על רוב העובדים לעבוד, וכך השתנו זמני פעילות מוסדות המדינה.
בין 1795 ו־1799 הונהגה האכיפה ביתר עקביות. נאסר לעבוד בימי הדקאד ללא היתר. עם זאת, יישום הלוח התבסס על רצון מנהיגי המחוז והפקידים המקומיים, לכן במקומות רבים התגלה חוסר אחידות. חלק מהאנשים שמרו על מנהגי יום ראשון לצד הדקאד.
השנה חולקה ל־12 חודשים של 30 יום כל אחד. שמות החודשים משקפים את עונות השנה והעבודה החקלאית.
כל חודש נחלק ל־3 "עשורים" (שבועות של 10 ימים). היום העשירי בכל עשור היה הדקאד.
כיוון ש־12×30 = 360 יום, הוסיפו בכל שנה חמשה ימים מיוחדים בסוף השנה. באותה תקופה, אחת לארבע שנים הוסיפו גם יום נוסף כדי להתאים לשנה האסטרונומית (מעין שנה מעוברת).
בין 1793 ל־1795 ניסו לחלק את היום לשיטה עשרונית: יום של 10 שעות עשרוניות, שעה של 100 דקות עשרוניות ועוד. ניסוי זה נכשל; שעונים תואמים נבנו, אך השיטה נזנחה לאחר שנתיים.
לוח השנה הרפובליקני יצרו בצרפת בזמן המהפכה. הוא היה בשימוש כ־12 שנים. השנים התחילו ב־22 בספטמבר 1792.
הרעיון היה לעשות לוח חדש ללא שמות דתיים. כותבים מסוימים הציעו לשנות את השמות ולשים דגש על עבודה ועונות השנה.
הממשל והצבא השתמשו בלוח. אלמנך (ספר לוח שנה קטן) עזר להפיץ אותו לאנשים.
בתקופה של חוקים קשוחים אכפו את הלוח לעתים. הדקאד (יום העשירי בכל קבוצה של עשרה ימים) היה יום מנוחה בחלק מהמקומות.
מאוחר יותר האכיפה הייתה חזקה יותר. בכל זאת, בכפרים רבים אנשים המשיכו לשמור גם על יום ראשון.
יש 12 חודשים. כל חודש הוא 30 יום.
כל חודש מחולק לשלושה "עשורים". עשור הוא קבוצה של 10 ימים.
בסוף כל שנה הוסיפו חמישה ימי חג. אחת לארבע שנים הוסיפו יום נוסף.
ניסו לחלק את היום ל־10 שעות מיוחדות. זה לא התקבל והפסיקו להשתמש בזה בתוך שנתיים.
תגובות גולשים