לוי בן-אמיתי נולד ליפא ברעוודה ב-27 באייר 1901 (16.5.1901) בעיירה לאחוביץ', ליד בָּרָנוֹבִיץ' (אז חלק מהאימפריה הרוסית, היום בבלארוס). אביו, מרדכי אלתר, היה צייר, צלם ובעל חנות ספרים; אמו נקראה נחמה דרצ'ינסקי.
התחנך בחדר מתוקן ובבתי ספר בעיירתו, ובתיכון בנייסביז' לאחר שמשפחתו היגרה לשם בזמן מלחמת העולם הראשונה. כבר בנעוריו הצטרף לתנועת החלוץ (תנועה ציונית של צעירים) וב-1920 עלה לארץ ישראל.
בהגיעו ארצה עבד כמה שנים בעבודות פיזיות, סלילת כבישים, בניין וחקלאות, והצטרף ב-1926 לקבוצת דגניה ב' בעמק הירדן. משנת 1939 שימש כמורה בקיבוץ.
את שיריו פרסם בעיתוני תנועת העבודה מאז 1925. ספרו הראשון, "השבלים פנימה", יצא לאור ב-1934. רבים משיריו הופיעו קודם בעיתון "דבר"; בין השירים המוקדמים נמצא "לבי עוגב נרדם". שירתו מתארת צעירים חלוצים השבים לארץ, מתמסרים לחקלאות ולנוף, ונושאת טון סנטימנטלי שאהבו מלחינים, כמה משיריו הפכו לשירים מוכרים, ובראשם "שדות שבעמק". הוא גם חיבר את השיר "אם גרעין זרעת - בטח!", שמושרת בתנועות נוער וגרעיני נח"ל (גרעינים של צעירים ששירתו יחד והקימו יישובים).
בעקבות גילוי המגילות הגנוזות במדבר יהודה, כתב בן-אמיתי ספר שירים יוצא דופן, "ממדבר מתנה" (1962), שבו השווה בין התנועה הקיבוצית לבין כת האיסיים (כת דתית עתיקה).
היה נשוי ללאה דנציגר והיה אב לשלושה: יובל, מיכל וחמוטל. אחרי מותה של אשתו פרסם מחזור שירים שחרוט לזכרה, "אלגיות על מות רעיה" (נדפס ב-1977). שיריו תורגמו ליידיש, פולנית, גרמנית, אנגלית, רומנית, צ'כית והולנדית.
נפטר בדגניה ב' ב-15 באב 5740 (28.7.1980).
לוי בן-אמיתי נולד בשם ליפא ברעוודה ב-16 במאי 1901 בעיירה לאחוביץ'. אביו היה צייר וצלם.
למד בחדר מתוקן (בית ספר דתי קטן) ובבתי ספר בעיירה ובתיכון בנייסביז'. בגיל צעיר הצטרף לתנועת החלוץ (קבוצה של צעירים שרצו לבנות חוּמה בארץ) ועלה לארץ ב-1920.
כשהגיע ארצה עבד בעבודות קשוחות: סלילת כבישים, בניין ועבודה בחקלאות. ב-1926 הצטרף לדגניה ב' (קיבוץ, מקום שבו אנשים גרים ועובדים יחד). משנת 1939 היה מורה בקיבוץ.
החל לפרסם שירים כבר ב-1925. ספרו הראשון יצא ב-1934 ושמו "השבלים פנימה". רבים משיריו הפכו לשירים שאנשים מכירים. הכי מפורסם: "שדות שבעמק". גם כתב את השיר "אם גרעין זרעת - בטח!".
ב-1962 כתב ספר שירים בשם "ממדבר מתנה" אחרי שמצאו מגילות עתיקות במדבר (מגילות גנוזות). בספר השווה בין הקיבוץ לקבוצה דתית עתיקה שנקראה האיסיים.
היה נשוי ללאה והיה אב לשלושה: יובל, מיכל וחמוטל. אחרי מותה כתב שירים לזכרה, שיודפסו ב-1977. שיריו תורגמו לשפות שונות.
נפטר בדגניה ב' ב-28 ביולי 1980.
תגובות גולשים