לוצ'יה הקדושה מסירקוזה

לוצ'יה הקדושה מסירקוזה (283, 304) היא קדושה נוצרית שמקובלת בכנסייה הקתולית ובאורתודוקסיה. יום חגה ב-13 בדצמבר, שהיה הלילה הארוך בלוח היוליאני (לוח שנה ישן). לוצ'יה נקשרת באור: שמה מקורו במילה שמשמעה "אור".

לוצ'יה נולדה בסירקוזה שבסיציליה למשפחה אמידה. אמה, אאוטיקיה, חלתה ונשלחו השתיים לקבר אגאתה הקדושה לבקש ריפוי. לפי המסורת אמה נרפאה, ולוצ'יה קיבלה נדר לשמור על בתוליה. כדי למנוע נישואין היא חלקה את הנדוניה לעניים.

כשנודע שהביעה אמונה נוצרית, הובאה בפני השופט פסקאזיו ונדונה לעונשים בגלל סירובה להקריב לאל הקיסר. המסורת מתארת ניסים שבהם נכשלה פקודות השופטים. לבסוף לוצ'יה מתה בשנת 304 בגלל אמונתה. בעקבות סיפור עיניה, היא הפכה לפטרוניתם של העיוורים ובעלי בעיות עיניים. בתיאורים אומנותיים היא מופיעה לעיתים עם מגש שעליו עיניים כסמל.

יום חגה נחוג בעיקר בשוודיה, בדנמרק, בנורווגיה, בפינלנד ובאיטליה. בחזותו הדתית-חברתי יום זה קשור לאור ולתחושת תקווה בתקופת החורף, לאחר שינוי לוח השנה (הגרגוריאני) הפך היום לסמל של חידוש האור.

במדינות סקנדינביה נהוגות תהלוכות לוצ'יה. הבת הבכורה במשפחה או בבית הספר צועדת עם נר על ראשה. הנרות מסמלים את האש שלא שרפה את חייה. במהלך התהלוכות שרים את השיר הנפוליטני "Santa Lucia" ומגישים עוגות זעפרן ועוגיות ג'ינג'ר.

בוותה הונהגה תהלוכה ציבורית בשנת 1927. כיום נבחרת לוצ'יה בבתי ספר ובקהילות. היא מבקרת בבתי זקנים וכנסיות וחולקת מאכלים מסורתיים, כמו לחמניות זעפרן.

החג הפך פופולרי בדנמרק ב-1944. הוא הובא משוודיה כדי להביא אורות ותקווה בזמן קשה. בדנמרק החג שמור גם למימד דתי של עונת חג המולד.

בסירקוזה נערכת תהלוכה מקתדרלת העיר עד כנסיית קבר לוצ'יה. המאמינים צועדים ברגליים יחפות, ומרכבות מסורתיות משוטטות בעיר. איקונין (תמונת קדוש או פסל קטן) מוצג בציבור ימים אחדים לאחר התהלוכה.

קיימת גם חגיגה נוספת במאי בשם "לוצ'יה של השלווים". לפי המסורת, להקת שלווים הביאה בשורה על ספינה עמוסת דגן, ולכן משחררים שלווים כחלק מהטקס.

ברובע סנטה לוצ'יה בנאפולי נערכות תהלוכות ולפידים בימים שלפני ה-13 בדצמבר. בערב החג יש מיסות רבות ולבסוף מופעי זיקוקים.

כפר סבוקה חוגג גם באוגוסט. שם לוצ'יה מיוצגת על ידי ילדה מקומית לבושה בלבן. התהלוכה כוללת מסורות חיצוניות ותלבושות היסטוריות.

בכמה אזורים בצפון איטליה הילדים כותבים מכתב ללוצ'יה לפני החג ובקשות למתנות. הם משאירים לה מאכלים כמו לחם ופירות, לפי המסורת המשפחתית.

לוצ'יה הקדושה מסירקוזה חיה לפני הרבה שנים, בערך בשנים 283, 304. שמה קשור במילה "אור". "קדושה" פירושו אישה שהכנסייה מכבדת.

לוצ'יה נולדה בעיר סירקוזה. אמה חלתה ולוצ'יה ביקשה עזרה מקדושה אחרת בשם אגאתה. לפי המסורת אמה נרפאה. לוצ'יה בחרה שלא להתחתן. בגלל אמונתה היא סבלה ומתה. בגלל סיפור על עיניה, אנשים מחשיבים אותה כמגנה על עיוורים. "פטרונית" זה מישהי שמגנה ועוזרת לקבוצה.

יום החג שלה הוא ה-13 בדצמבר. בחלק מהמקומות זה יום של אור בתקופת החורף. במדינות סקנדינביה ובאיטליה חוגגים אותו בתהלוכות ושירים.

בשוודיה ובמדינות נוספות נערכות תהלוכות. בת העדה הבכורה נושאת כתר נרות על ראשה. הנרות מזכירים את האור. שרים שיר שנקרא "Santa Lucia". מקובל לאכול לחמניות עם זעפרן ועוגיות ג'ינג'ר.

בסירקוזה עורכים תהלוכות מהקאטדרלה לכנסיית הקבר שלה. יש גם חג במאי שבו משחררים שלווים. בנאפולי יש לפידים, שירים וזיקוקים. בצפון איטליה ילדים כותבים לפעמים מכתבים ללוצ'יה ובקשות למתנות.