לו'שונקואו

לוּשׁוּנְקוֹאוּ (旅顺口), הידוע גם כפורט ארתור, הוא רובע בדָאלְייֵן שבמחוז ליאונינג בצפון־מזרח סין. נכון למפקד 2020 התגוררו בו 398,579 תושבים. הרובע שוכן בקצה הדרומי של התת־מחוז על שפת הים הצהוב ויש בו נמל ומבצר שהיו בעלי חשיבות אסטרטגית. המקום שימש כעיר נמל ובסיס ימי רוסי גדול במזרח אסיה בין 1898 ל־1905, והוא קשור למצור ולקרב מרכזיים במלחמת רוסיה, יפן.

ההיסטוריה המודרנית החלה במלחמת האופיום השנייה. באוגוסט 1860 אוניית התותחים הבריטית Algerine, בפיקודו של לוטננט ויליאם סי. ארתור, נכנסה למפרץ לוסן ליד כפר דייגים קטן. כ־20 שנים לאחר מכן קבע מהנדס גרמני, קפטן קונסטנטין פון הנקין, כי מבנה המפרץ והגבעות מקיף וקל להגנה. בעקבות זאת נבחר המקום להיות בסיס לצי הסיני. בניית הרציפים והמספנות החלה ב־1882, וב־1894 כבר היו שם 22 מבצרים ויותר מ־70 תותחים.

בעקבות מלחמת סין, יפן הראשונה כבש ניסיון היפנים את העיר לאחר מצור בן יום (הקרב על לוּשׁונקואו). השליטה היפנית נקבעה בהסכם שימונוסקי ב־17 באפריל 1895. לאחר מכן, רוסיה, בתמיכת צרפת וגרמניה, אילצה את יפן לסגת מהאזור במהלך מה שנקרא ההתערבות המשולשת.

ב־1896 חתמה רוסיה עם סין על הסכם לי־לובאנוב. בדצמבר 1897 שלחה רוסיה ספינות מלחמה, ובמרץ 1898 כבשו כוחות רוסיים את העיר. לפי ההסכם שנחתם אז ניתנה לרוסים חכירה ל־25 שנים של נמל פורט ארתור ודלני (חכירה = השכרה בה משלטת מדינה אחת במקום של מדינה אחרת).

הרוסים חיברו מסילת ברזל לנמל והגבילו כניסה של אוניות זרות לנמל פורט ארתור, אך אפשרו להן להשתמש בנמל המסחרי של דלני. הם הרחיבו חלק מהנמל, אך לא פיתחו מספנות לתיקון אוניות גדולות, ולא הרחיבו את פתח הנמל הצר. עד 1901 התחילו הרוסים בבנייה מחודשת של המבצרים, אך עד 1904 השלימו רק מבצר סיני מקורי אחד.

קו ההגנה העיקרי רץ על הגבעות סביב המפרץ בחצי־מעגל. ערב מלחמת רוסיה, יפן היו במקום כ־18,000 חיילים, כמות דומה של מלחים ועוד כ־20,000 אזרחים. מתוך 552 תותחים הוצבו רק 116, ורק שמונה מהם פנו לים. בתחילת המצור היו זמינים להגנה סביב 47,000 איש. ב־1904 נבחנו מבוצורי פורט ארתור במבחן של מלחמה מודרנית.

לאחר מלחמת רוסיה, יפן הועברה החכירה לידי היפנים לפי הסכם פורטסמות'. פורט ארתור הפכה לבירת חצי־האי קואנטונג ולמפקדה הראשית שלו. בשנת 1945 חזרה העיר לריבונות סינית. באמצע אוגוסט 1945 השתלטו שוב כוחות רוסיים על האזור, ובאותה שנה נחתמה ברית בין סין ורוסיה שהעניקה לרוסים זכות חכירה ושליטה צבאית למשך 30 שנה על פורט ארתור, וכן הסכמות דומות לגבי דלני ומסילת הברזל.

לוּשׁוּנְקוֹאוּ (旅顺口), נקרא גם פורט ארתור. זה רובע בעיר דאליין בצפון־מזרח סין. בשנת 2020 גרו שם 398,579 אנשים. הרובע יושב על שפת הים הצהוב. יש בו נמל ומבצר חזק.

ב־1860 נכנסה אוניית התותחים הבריטית Algerine למפרץ ליד כפר דייגים קטן. המפרץ התגלה כמקום טוב לנמל ובסיס ימי. ב־1882 החלו לבנות רציפים ומספנות. ב־1894 כבר היו שם הרבה מבצרים ותותחים.

במלחמה ב־1894 הושגה שליטה על המקום על ידי יפן, אחרי מצור קצר. (מצור זה אומר שצבא סוגר על מקום כדי לכפות כניעה.)

בהמשך, רוסיה נכנסה לאזור. ב־1898 הרוסים לקחו את המקום והשכירו אותו לעצמם ל־25 שנה. (חכירה פירושה השכרה של שטח לשליטה של מדינה אחרת.) הרוסים בנו מסילת ברזל וחיברו את הנמל לרשת רכבות. הם לא פתחו מספנות גדולות, ולא הרחיבו את הפתח הצר של המפרץ.

בשנים הבאות המקום היה בסיס צבאי גדול. ב־1904 התחוללה שם לחימה קשה במלחמת רוסיה, יפן. אחרי המלחמה העבירו את השליטה ליפן. ב־1945 חזרה האחראיות לסין. באמצע אוגוסט 1945 חזרו כוחות רוסים לאזור, ובאותה שנה הוסכם שרוסים יקבלו חכירה ושליטה צבאית למשך 30 שנה על פורט ארתור ועל מקומות אחרים בסביבה.