לי מורגן

לי מורגן (10 ביולי 1938, 19 בפברואר 1972) היה חצוצרן ג'אז מפורסם בשנות ה-60.

בגיל 18 הצטרף לביג בנד (תזמורת גדולה) של דיזי גילספי והשתתף בו שנתיים. משנת 1956 החל להקליט בחברת בלו נוט, ושם הקליט כ-25 אלבומים.

הושפע במיוחד מהחצוצרן קליפורד בראון. ניגן בשירים מוקדמים של הנק מובלי, ב-Blue Train של ג'ון קולטריין, ובתקליטו הראשון של ג'ימי סמית, The Sermon.

ב‑1958 הצטרף לשליחי הג'אז של ארט בלייקי (Jazz Messengers). שם התפתח כמבצע ומלחין והשתתף באלבום המפורסם Moanin'. כשהביגולסון עזב, מורגן שכנע את בלייקי לשכור את ויין שורטר.

שנות 1960, 1961, כשההרכב כלל את מורגן ושורטר יחד עם בובי טימונס ורג'י וורקמן, נחשבות לעתים כתקופה המרכזית של ההרכב. השילוב בין מורגן ושורטר נתן גיוון רב ללחנים ולביצועים.

מאוחר יותר ניסה מורגן לכוון לכיוון חדשני יותר. השתתף באלבום האוונגארדי Evolution של גרצ'ן מונקור השלישי והקליט קטעים כמו Search for the New Land (1964). אבל ההצלחה הגדולה של The Sidewinder הכתיבה חלק מקריירתו.

קטע הנושא של The Sidewinder נכנס למצעד הפזמונים ב‑1964 והושמע בפרסומות קרייזלר במהלך משחקי הגמר בכדור בסיס. ההצלחה הזו הובילה את בלו-נוט לדחוף להוציא אלבומים דומים באמצע שנות ה-60.

מורגן נורה בטעות במהלך ויכוח במועדון ה‑Slug's בניו יורק. היורֶת הייתה בת זוגו, הלן מור, שאותה רצה להיפרד. לפי הדיווחים, היא הביאה את האקדח כדי להגן עליו בויכוח על עסקה.

לי מורגן (10.7.1938, 19.2.1972) ניגן בחצוצרה. חצוצרה זה כלי נשיפה.

כשהיה בן 18 הצטרף לביג בנד של דיזי גילספי. ביג בנד זו תזמורת גדולה.

משנת 1956 הקליט תקליטים בחברת בלו נוט. הוא הקליט שם כ‑25 אלבומים.

הוא ניגן עם מוזיקאים חשובים. למשל שיחק ב‑Blue Train של ג'ון קולטריין.

ב‑1958 הצטרף ללהקת Jazz Messengers של ארט בלייקי. שם עבד על הקטע המפורסם Moanin'.

הוא כתב וניגן גם את The Sidewinder. השיר הפך לפופולרי ב‑1964.
הוא הושמע בפרסומות של חברת מכוניות בזמן משחקי כדור בסיס.

בסוף חייו הוא נהרג בתקרית ירי במועדון. בת זוגו, הלן מור, הייתה מעורבת. היא הביאה את האקדח כי רצתה להגן עליו בוויכוח.