ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוצקין נולד ב-6 בדצמבר 1867 בברובארי שבפלך צ'רניגוב של רוסיה (כיום באוקראינה). למד תיכון ובגיל צעיר הועבר לברלין ללמוד מתמטיקה. המשיך באוניברסיטת ברלין והתקבל לדוקטורט אצל לאופולד קרונקר, אך לא סיים את התואר בגלל מעורבותו הפעילה בתנועה הציונית.

כסטודנט ייסד יחד עם אחרים ארגון לסטודנטים יהודים רוסים בברלין. היה ממעצבי תוכנית בזל (המסמך הראשי של התנועה הציונית) וממארגני הקונגרס הציוני הראשון ב-1897.

במהלך מלחמת העולם הראשונה העביר את משרדי התנועה לקופנהגן כדי לשמור על מדיניות נייטרליות (אי-השתתפות בעימותים). לאחר המלחמה התיישב בפריז והשתתף במשלחת היהודית לוועידת השלום בפריז ב-1919, שאחר כך פעלה גם במסגרת חבר הלאומים.

מוצקין האמין שמרכז החיים היהודיים יישאר בגולה, ולכן שם דגש על זכויות לאומיות של היהודים. "זכויות לאומיות" פירושן כאן זכויות קבוצתיות ומעמד לאומי של קהילה בתוך מדינה.

היה פעיל גם בקונגרס הבינלאומי לזכויות מיעוטים שנוצר אחרי המלחמה. פרש ממנו כשנראו נכנועים ללחצים של גרמניה הנאצית על בעיות היהודים בגרמניה. בין השנים 1925, 1933 כיהן כיושב ראש הוועד הפועל הציוני (הגוף המבצעי והמנהלי של התנועה הציונית).

מוצקין נפטר ב-6 בנובמבר 1933 בפריז בזמן שהיה מעורב בעבודה למען יהודי גרמניה. עצמותיו הועלו לארץ ואתו נקבר בהר הזיתים בירושלים ב-19 באפריל 1934. באותה שנה נוסדה קריית מוצקין בחיפה, שנקראה על שמו והפכה לעיר.

על שמו נקרא בית ספר ברמת גן ושמות רחובות מקומיים. כמה מצאצאיו המשיכו בקריירות אקדמיות: בנו תאודור מוצקין היה מתמטיקאי ידוע. בין צאצאיו גם אקדמאים בתחום הערבית, המתמטיקה והפילוסופיה, וכמו כן בן נוסף, גבריאל (1911, 1942), שנפטר מטיפוס ביישובו.


המשפחה כללה מדענים ואקדמאים בדורות הבאים. חלקם התמקדו במתמטיקה, פילוסופיה ושפות, והמשיכו את השאיפה להשכלה שתרצה מוצקין, שאותה ויתר לטובת פעילות ציבורית וציונית.

ליאו מוצקין נולד ב-1867 בעיירה ברובארי. למד מתמטיקה בברלין. הוא עזב את הלימודים כדי לעבוד בשביל רעיונות ציוניים. (ציונות = תנועה שרצתה בית לעם יהודי.)

הוא עזר לארגן את הקונגרס הציוני הראשון ב-1897. עזב לגרמניה ופעיל עבור זכויות היהודים. (זכויות = מה שמגיע לאנשים כדי לחיות בכבוד.)

במלחמת העולם הראשונה עבר לקופנהגן, כדי לשמור על נייטרליות. אחרי המלחמה חי בפריז והשתתף בוועידת השלום ב-1919.

הוא האמין שחיי היהודים ימשיכו להתקיים בגולה, ולכן דיבר הרבה על זכויות לאומיות של הקהילה.

מוצקין היה יושב ראש הוועד הפועל הציוני (הקבוצה שמנהלת את התנועה) בין 1925 ל-1933. הוא נפטר בפריז ב-1933.

עצמותיו הובאו לישראל וקברו בהר הזיתים בירושלים ב-1934. עיר בשם קריית מוצקין הוקמה ונקראה על שמו.


כמה מבניו ונכדיו הפכו לחוקרים ומורים. בנו תאודור היה מתמטיקאי ידוע.