ליברליזם כלכלי

ליברליזם כלכלי היא תאוריה המבוססת על חירות אישית, קניין פרטי (בעלות אישית על רכוש) והגבלת התערבות המדינה.

התאוריה גורסת ששוק חופשי (מערכת שבה יצרנים וצרכנים פועלים ללא התערבות ממשלתית כבדה) נוטה לאזן את עצמה אם נותנים לאנשים לפעול לפי האינטרסים שלהם. הממשלה מוגבלת בתפקידה להגנה על זכויות הקניין, אכיפת חוזים, מתן מוצרים ציבוריים ושמירה על ביטחון.

העקרונות הוטמעו על ידי הוגים קלאסיים כמו אדם סמית וג'ון סטיוארט מיל, וכן על ידי הפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אסכולת הלסה פר.

האסכולה האוסטרית רואה עצמה כממשיכה את הליברליזם הקלאסי, אך מדגישה שהפעולות האנושיות הן מכוונות מטרה לפי לודוויג פון מיזס, ולא רק תוצאה של אנוכיות פשוטה.

עקרונות מרכזיים כוללים חירות כלכלית לפרט, הגנה על קניין פרטי, שוק חופשי ותפקיד ממשל מצומצם בהכוונה ובאכיפה.

תומכי הגישה מדגישים שהשוק החופשי מקדם צמיחה, יעילות וחדשנות. תחרות חופשית מעודדת שיפור מוצרים ושירותים.

המבקרים מצביעים על סיכונים לחוסר שוויון, כשלי שוק וצורך בהתערבות מדינתית במצבים מסוימים. יש טענות שהממשלה חייבת לתקן חוסרים ציבוריים.

אדם סמית, פירסם רעיון ה"יד הנעלמה", לפיו מעשים פרטיים יכולים לקדם גם את הכלל.
ג'ון סטיוארט מיל, תמך בחירות פרטית ובשוק חופשי תוך הגנה על זכויות חברתיות.
לודוויג פון מיזס, מוביל האסכולה האוסטרית, התייחס נגד התערבות ממשלתית רבה.

פרידריך האייק, הדגיש חירות פרטית ושוק עצמי.
מילטון פרידמן, כלכלן אמריקאי וזוכה פרס נובל לכלכלה, תמך במדיניות מוניטרית יציבה ובשוק חופשי.
רוברט נוזיק, הציג טיעונים פילוסופיים לטובת זכויות פרט וקניין.

ליברליזם כלכלי אומר שאנשים חופשיים לקנות, למכור ולעבוד.

קניין פרטי זה בעלות אישית על דברים. שוק חופשי זה משווק בלי הרבה התערבות של המדינה.

הממשלה עוזרת להגן על קניין ואוכפת חוזים. היא גם מספקת דברים שכולם צריכים.

העיקר הוא חופש לכל אחד לבחור ולעבוד. שמירה על בעלות אישית ותחרות חופשית חשובה.

תומכים אומרים ששוק חופשי מעודד המצאות ושיפור של מוצרים. זה יכול להוריד מחירים.

יש שאומרים שזה יכול ליצור אי-שוויון. לפעמים נדרשת עזרה מהמדינה.

אדם סמית, אמר על "היד הנעלמה". זה רעיון שאומר שמעשים אישיים יכולים לעזור לחברה.
ג'ון סטיוארט מיל, תמך בחירות ובזכויות אנשים.