לידה

לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון והתינוק יוצא מרחם האם לאוויר.


הלידה נחלקת לשלב ראשון ושני. בשלב הראשון צוואר הרחם (החלק התחתון של הרחם שמחבר לנרתיק) עובר פתיחה (הגדלת הקוטר) ומחיקה (היתקצרות והתריכותו). הקידום נמדד בעזרת הפתיחה (סנטימטרים) והמחיקה (אחוזים). בשלב השני התינוק נדחף החוצה דרך תעלת הלידה.


נשים מתכוננות בדרכים שונות: קורסים, תוכנית לידה, בחירת בית חולים, ליווי בן זוג או דולה (מלווה לידה). בתוכנית לידה מציינים העדפות כמו תנוחות ודרכי הקלה על הכאב. הצוות הרפואי מנסה לכבד החלטות אלה כל עוד אין סכנה לתינוק או לאם.


ראש העובר יורד לאגן ולוחץ על צוואר הרחם. לפעמים יוצא פקק רירי, שהוא הפרשה צמיגית שמסמנת התחלה של תהליך. במהלך הפתיחה הצירים (התכווצויות הרחם) נעשים קבועים וחזקים יותר. ירידת מי השפיר (נוזל שמקיף את התינוק) יכולה להתרחש בשלב זה.


צירים הם התכווצויות של שריר הרחם שמקרבות את הלידה. בהתחלה הם לא סדירים, ואז נהפכים תכופים וכואבים יותר. רבים ממתינים בבית עד שיש שלושה צירים בעשר דקות או עד ירידת מים, לפי המלצת הצוות.


בשלב השני מופיעים צירי לחץ שמרגישים צורך בדחיפה או בהטלת צואה. בשלב זה האם דוחפת בעזרת שרירי רצפה הבטן ולעיתים בנשימות. התקדמות נמדדת לפי מיקום ראש התינוק מול עצמות האגן. לעיתים מבצעים חתך קטן (חתך החיץ) כדי להרחיב את הפתח, ואם יש קרע תופרים אותו אחרי היציאה.


התינוק מבצע סדרת תנועות כדי לעבור דרך האגן: התבססות, כיפוף ראש, ירידה וסיבוב, הוצאת הכתפיים ואז שאר הגוף.


יש תנוחות שונות: עמידה שמנצלת את כוח הכבידה, ושכיבה שמקלה על הצוות הרפואי. בשלבים הראשונים מומלץ לנוע, ללכת או להשתמש בכדור פיזיו כדי להקל על הצירים.


בדקה ובדקה החמישית אחרי הלידה בודקים לכל תינוק את מצבו בגורמים שונים. זהו מבחן קצר להערכת תגובות הגוף.


לאחר שיולדים חותכים את חבל הטבור (החוט שמחבר בין האם לתינוק). לאחר מכן יוצאת השליה (הרקמה שהאכלה את העובר). אם שנותרות שאריות יש לטפל בהן. שלב זה אורך כ-15 דקות בדרך כלל.


כאב הלידה נגרם מהצירים ומהלחץ על רקמות הגוף. יש דרכים להקל: נשימה, תרופות מאלחשות דרך אפידורל (הזרקה שמטרתה להקל כאב בגב התחתון), שימוש בגז צחוק, TENS (מכשיר שמזריק פולסים חשמליים קצרים לעמוד השדרה) וטכניקות הרפיה והיפנוזה. כל אשה חווה את הכאב אחרת.


לידה פעילה מדגישה את מעורבות היולדת בהחלטות ובתנוחות הלידה, בשיתוף הצוות הרפואי. זוהי אלטרנטיבה לשכיבה פסיבית על הגב.


זירוז (מאיץ לידה לאחר תחילת צירים) והשראה (התחלת לידה באופן מלאכותי) נעשים מסיבות רפואיות שונות. יש שיטות תרופתיות ופיזיות. אם השיטות נכשלות, ייתכן צורך בלידה קיסרית.


לידה בדרך כלל בטוחה. עם זאת עלולים להתרחש סיבוכים של האם והתינוק, כגון דימום או בעיות באגן. חלק מההשלכות יכולות להימשך זמן מה.


בימינו רוב הלידות נעשות בבית יולדות, שבו יש ציוד רפואי לעזרה במקרים של סיבוכים. קיימות גם לידות בית ולידת מרכז לידה, בליווי מיילדת. מדיניות משרד הבריאות משתנה לפי מדינה.


בחוקים מסוימים יש זכויות ליולדת ולעתים לאבי הילד, למשל חופש ממקום העבודה בזמן הלידה או אפשרות להעברת זכויות מסוימות.


הלידה נידונה גם במסורת ובחוקים דתיים, עם תקנות והנחיות ספציפיות.

לידה היא הרגע שבו התינוק יוצא מהרחם של אמא ויוצא אל העולם.


יש שני שלבים עיקריים: בשלב הראשון צוואר הרחם (פתח שמחבר בין הרחם לנרתיק) נפתח. בשלב השני התינוק דוחף החוצה.


אנשים מתכוננים בקורסים, בוחרים מי יהיה איתם בלידה, או כותבים רצון ל"תוכנית לידה".


כאשר ראש התינוק יורד, לפעמים יוצא פקק של ריר. זה סימן שהלידה מתחילה. גם מי השפיר (נוזל שמקיף את התינוק) יכולים לנטף.


צירים הם התכווצויות חזקות של הרחם. הם דוחפים את התינוק החוצה. בהתחלה הם נדירים, אחר כך נהיים תכופים.


בשלב הדחיפה האמא מרגישה צורך לדחוף. ראש התינוק יוצא ראשון. לפעמים עושים חתך קטן כדי לעזור.


חבל הטבור (החוט שמחבר את התינוק לאמא) נחתך. אחרי זה יוצאת השליה. הכל נעשה בזהירות כדי שהאמא תהיה בטוחה.


הלידה יכולה לכאוב. יש דרכים להקל: נשימות, גז צחוק (גז שמקצת מרגיעה ולא נותנים אותו במקום אפידורל), או זריקות אלחוש קבועות.


רוב התינוקות נולדים בבית חולים בבית היולדות. יש גם לידות בבית בליווי מיילדת.


ברוב המקרים הלידה עוברת בטוב. לעיתים יש בעיות ומשתמשים בעזרה רפואית. זה נדיר אך מטופל במהירות.


בחוק יש זכויות לעובדת שאיננה יכולה להגיע לעבודה בזמן הלידה או מייד אחריה.

אחרי הלידה האמא והתינוק נשארים במעקב עד שהם מוכנים ללכת הביתה.