לֵייף אייריקסון (כינוי איסלנדי: Leifur Eiríksson; בערך 970, 1020) היה מגלה ארצות נורדי. כנראה היה האירופי הראשון שדרך על אדמת צפון אמריקה, אחרי שמשפחתו התיישבה בגרינלנד.
לייף היה בנו של אייריק תורוואלדסון, המכונה אייריק האדום. המשפחה קיבלה מעמד בגרינלנד לאחר שאביו הקים שם מושבה. לייף נולד באיסלנד ועבר לצפון האטלנטי בילדותו.
המקורות העיקריים על לייף הם סאגות איסלנדיות, סיפורים היסטוריים-עממיים שנכתבו מאוחר יותר. שתי סאגות חשובות הן Grœnlendinga saga ו-Eiríks saga rauða, המכונות יחד "סאגות וינלנד". הסאגות מעניקות את המסגרת הראשית למסעות, אך הן נכתבו מאות שנים אחרי האירועים. לכן יש חילוקי דעות על פרטים ותאריכים.
לפי חלק מהמקורות, לייף נסע לנורווגיה ושם המיר את דתו לנצרות, דת המבוססת על ישו. כשחזר לגרינלנד הוא הורה להנהיג את הנצרות במקום. ראיות ארכיאולוגיות מצביעות על פעילות נוצרית בגרינלנד בזמנו, אבל מידת המעורבות שלו שנויה במחלוקת.
בסאגה זו מוזכר שהנוסע ביארני האריולפסון ראה חופים בצפון אמריקה לפני לייף. בעקבות כך הפליג לייף עם כ־35 אנשים לחופים הלא מוכרים. הם שם שמות לאזורים: "הלולנד" (ארץ הסלעים השטוחים), "מארקלנד" (הארץ המיוערת) ו"וינלנד", שם שנתן לייף אחרי שמישהו מצא גפנים עם ענבים. וינלנד כאן פירושו "ארץ היין" או מקום עם גפנים.
לייף ובני צוותו בנו מבנים והעבירו שם חורף. המקום סיפק עצים ומזון, ובנהר היו דגי סלמון.
על־פי הסיפור, בדרך חזרה הוא הציל 15 אנשים מספר־תאונה בים. מאז קראו לו "לייף בר־המזל" (Leifur heppni).
בסאגה זו לא מוזכר ביארני והסיפור מייחס ללייף את גילוי החופים. גרסה זו מדגישה גם את תפקידו כשליח של המלך אולף לנצרות בגרינלנד. חלק מהשינויים בין הסאגות עשויים לנבוע מאג'נדות משפחתיות או אזוריות של הכותבים.
וינלנד מוזכרת גם במקורות אירופיים אחרים שקדמו לסאגות. המידע החיצוני הזה מחזק את הרעיון שקיימת איזושהי זיקה של הנורדים לחופים בצפון אמריקה.
לאחר מות אביו, לייף ירש חלק מהנחלה בגרינלנד והנהיג את ההתיישבות שם. סוף חייו לא תועד בדיוק; הוא מוזכר לאחרונה בשנת 1019, ובנו הופיע כמנהיג עד 1025.
בחיפוש ארכיאולוגי בשנות ה־50 וה־60 גילו אן והלגה (Helge) אינגסטאד ממצאים בקצה הצפוני של ניופאונדלנד. ממצאים אלה תומכים ברעיון שהיה נוכחות נורדית בחוף הזה, ואולי זיהוי חלקי של הווינלנד המתוארת בסאגות. המיקום המדויק של וינלנד נשאר בעיני חוקרים נושא למחלוקת.
לייף אייריקסון חי בערך בין שנות 970 ל־1020. הוא היה מגלה נורדי. המשפחה שלו גרה בגרינלנד.
אביו היה אייריק האדום. המשפחה קיבלה שם מקום חשוב בקהילה.
רוב מה שאנו יודעים על לייף נכתב בסאגות. סאגות הן סיפורים ישנים מאיסלנד. הן נכתבו מאות שנים אחרי האירועים.
לפי כמה סיפורים, לייף המיר את דתו לנצרות. נצרות היא דת שמאמינה בישו. ייתכן שהוא הצליח להכניס נצרות לגרינלנד.
לייף הפליג עם כ־35 אנשים וגילה חופים עם עצים וענבים. הם קראו לאזור "וינלנד". וינלנד פירושו "ארץ היין".
הם בנו מחסה ונשארו בחורף. לייף הציל אנשים שספינתם נשברה. בגלל זה קראו לו "לייף בר־המזל".
בסיפור אחר יש הבדלים קטנים. חוקרים סבורים שחלק מהשינויים נכתבו כדי להלל משפחות מסוימות.
אחרי מותו של אביו לייף ניהל את ההתיישבות בגרינלנד. התאריך המדויק של מותו לא ידוע.
בשנות ה־50 וה־60 גילו חוקרים אתרים בחוף הצפוני של ניופאונדלנד. הממצאים מראים שנורדים הגיעו לשם. זה תואם את הסיפורים על וינלנד.
תגובות גולשים