למידה ארגונית

למידה ארגונית היא מכלול תהליכים שבהם אנשים בארגון משנים ידע, מיומנויות, דפוסי פעולה וחשיבה. השינויים האלה יכולים לשפר את פעילות הארגון.

התחום התפתח בהתחלה בצבאות ובארגונים ביטחוניים אחרים. שם פותחו כלים כי להחלטות הייתה משמעות גדולה על חיים ונכסים, ושלטונות ודמוקרטיות דרשו דין וחשבון והסברים על פעולות. בעשרים השנים האחרונות חברות עסקיות השקיעו יותר בלמידה ארגונית כדי לשפר ביצועים ולהתאים לשינויים סביבתיים.

הלמידה מתרחשת תמיד, דרך סוציאליזציה (תהליכי הטמעה של תרבות וכללים), בעקבות הצלחות וכישלונות, ובכניסת רעיונות ואנשים חדשים. המטרה היא לא רק שדברים ילמדו, אלא לארגן את הלמידה כך שתשרת את הארגון.

כלים ראשונים הושאלו מצבא ובתי חולים, אבל ארגונים עסקיים פיתחו כלים חדשים. דוגמאות בולטות: תחקיר, בדיקה של אירוע כדי ללמוד ממנו; למידה מערכתית של פיטר סנג'י, התמקדות בלמידה של המערכת כולה; גישת "יצירת הידע" של נונאקה, העדפה של יצירת רעיונות בצוותים; ומודל SWOT, ניתוח חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים. כלים אלה עוזרים להבין את סביבת הארגון, לאבחן כשלים, לשמר ידע וליצור ידע חדש.

עיקרית השאלה שנותרת היא האם התחום הוא טרנד חולף או חלק מהותי בטבעם של ארגונים. יחד עם זאת, השימוש בכלים ובגישות הלמידה גדל בעשור האחרון ונכון לשנת 2005 הוא כבר נפוץ יותר.

למידה ארגונית היא איך אנשים בארגון לומדים ומשפרים את עבודתם.

הרבה רעיונות התחילו בצבא. שם למדו כי צריך לבדוק ולשפר אחרי אירועים. גם חברות רוצות להשתפר, ולכן משתמשות ברעיונות האלה.

לימודים מתרחשים תמיד. למשל כשמגיע עובד חדש או אחרי טעות. המטרה היא לארגן את הלמידה כדי שהארגון יעבוד טוב יותר.

יש כלים שיעזרו בלמידה. תחקיר הוא בדיקה אחרי אירוע כדי ללמוד ממנו. פיטר סנג'י דיבר על למידה של כל המערכת, כלומר על איך כל הקבוצות לומדות ביחד. נונאקה דיבר על יצירת ידע, רעיונות חדשים שעובדים ביחד. מודל SWOT בודק ארבעה דברים: חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים.

השימוש ברעיונות האלה גדל בשנים האחרונות.