למלך אין בית

'''למלך אין בית''' הוא מותחן מאת חגי דגן, שיצא לאור בשנת 2005 בהוצאת חרגול.

הגיבור הוא עילם קריגר, בן קיבוץ וסוכן של גוף מיוחד הפועל תחת המשרד לביטחון פנים (גוף ממשלתי שאחראי על הביטחון בתוך המדינה). תפקידו הוא לחקור ולחשוף פעילות חתרנית באקדמיה. במהלך חקירותיו הוא נחשף לזרם סודי בתוך היהדות, שנקרא "הזרם השאولي".

על-פי הזרם השאולי, הם צאצאיו של שאול המלך, בעקבות קשר חשאי עם עטרה העמלקית. הם חיים בציבור כיהודים, אבל לפי האמונה שלהם הם צאצאים של עמלק ומחזיקים באמונות פגאניות (אמונות לא-יהודיות) שנשמרו בסתר בתוך מסורות יהודיות.

הספר מציג את הזרם כשולח נקמה נגד נציגי המונותאיזם, כלומר נגד תורשת דוד המלך. לאורך הדורות, נאמני הזרם מנסים להשפיע על זרמים שוליים ביהדות. בין השמות שמוזכרים כקשורים לזרם נמצאים שבתי צבי ויעקב פרנק, משיחיים שפעלו והשפיעו על חלקים מהעם.

בספר נחשף מסמך שנשלח לנאצים, שבו טוענים נציגי הזרם שהם לא צאצאי שבט יהודה, אלא של שבט בנימין, ולכן לדעתם אינם יהודים. זאת התבססה על פרשה היסטורית אמיתית של ניסיונות להציל חיים בזמן השואה. בסוף הסיפור מתברר שעילם עצמו הוא צאצא של הזרם השאולי. אף שהעלילה בדיונית, הסופר שוזר אירועים היסטוריים אמיתיים לתוכה.

'''למלך אין בית''' נכתב על ידי חגי דגן ויצא ב-2005.

הגיבור הוא עילם קריגר. הוא סוכן שעובד בשביל גוף שמגן על המדינה. בעבודה הוא מגלה קבוצה סודית בתוך היהדות, שנקראת "הזרם השאולי".

הקבוצה טוענת שהיא צאצאית של שאול המלך דרך קשר עם אישה מעמלק. הם נראים כיהודים, אבל מאמינים בדברים שונים ונדחסים בסתר לתוך המסורת.

הספר מספר שגם דמויות היסטוריות כמו שבתי צבי ויעקב פרנק, שהובילו אנשים אחרי רעיונות משיחיים, מוזכרות בהקשר הזה.

נמצא גם מסמך שנשלח לנאצים (השלטון שרדף יהודים בתקופת השואה). במסמך הם טוענים שהם לא צאצאים של שבט יהודה. לקראת הסוף מתגלה שעילם הוא בעצמו שייך לזרם השאולי.

העלילה בדיונית, אך יש בה קטעים מההיסטוריה.