לסר אורי

לאו (לסר) אורי (1861, 1931) היה צייר יהודי-גרמני שהשתייך ל"בית הספר לציור בדיסלדורף" (מסורת אקדמית לציור). הוא עבד ברובו בסגנון האימפרסיוניסטי, זרם שהתמקד ברושם רגעי של אור וצבע.
נולד במחוז פוזנן, כבן של אופה. אחרי מות האב עברה המשפחה לברלין, ושם נשרה מבית הספר והחל ללמוד באקדמיה בדיסלדורף ב־1879. בשנים הבאות נדד בין ערים אירופיות כמו פריז, בריסל ומינכן, ולמד בבתי ספר לציור שונים.
בברלין יצר קשר קרוב עם מקס ליברמן, אך היחסים הדרדרו והפכו ליריבות אמנותית. בפריז החל לצייר תפנים (חדרים), רחובות ואווירה לילית. נושא חוזר בעבודותיו הייתה דמות התופרת, שהכיר מילדות.
היו לו תערוכות חשובות בברלין, ובשנים המאוחרות קיבל הכרה: אספן פאול קסירר הציג רטרוספקטיבה ב־1916, וב־1922 הוצגה תצוגה רחבה של יצירתו.
אורי סבל מאירוע לב ב־1928. בריאותו ויכולותיו היצירתיות פחתו, והוא יצא פחות מביתו. ב־1931 הוצע להעניק לו פרס על מפעל חייו, אך נפטר כשלושה שבועות לפני כן. נקבר בבית הקברות היהודי בווייסנזה.
אורי יצר שמן, רישומים, ליתוגרפיות (הדפסים) ותחריטים (חריטות להדפסה). כשרונו הגדול היה בציורי פסטל, כלי רך לציור שמייצר צבעים רכים ומחוספסים. הוא נחשב לאחד מציירי הפסטל הבולטים של המאה ה־19.
הציורים המוכרים שלו כוללים תפנים, נופי עיר בלילה וצבעי פרחים. בשנותיו המאוחרות צייר נופים עירוניים סוערים במראה מלנכולי. רוב יצירותיו נמצאות באוספים פרטיים, והן זוכות כיום להתעניינות מחודשת. רחוב בתל אביב סמוך לבית החולים איכילוב נקרא על שמו.

לאו (לסר) אורי נולד ב־1861. הוא היה צייר יהודי-גרמני.
משפחתו עברה לברלין אחרי מות אביו. הוא למד ציור והלך גם לפריז ולמקומות אחרים.
בברלין הכיר את הצייר מקס ליברמן. הם הפכו מאוחר יותר ליריבים.
אורי אהב לצייר חדרים, רחובות ולילות. הוא צייר גם פרחים ותופרת שהכיר בילדות.
בשנותיו האחרונות חלה אחרי אירוע לב. הוא מת ב־1931.
הוא עבד בצבעי שמן ובציורי דפים. המיוחד אצלו היו ציורי פסטל.
פסטל הוא כלי ציור רך וחריצי, שמייצר צבעים עדינים.
הרבה מציוריו נמצאים אצל אספנים פרטיים היום. בתל אביב יש רחוב שקרוי על שמו.