לסת

הלסתות הן מבנים גרמיים בראש שבהם גדלות השיניים ומשמשות לתפיסת ועיבוד מזון. בהגדרה רחבה, 'לסתות' כוללות את מבנה הפה אצל רוב בעלי החיים. אצל חולייתניים יש שתי לסתות: המקסילה (מקסילה, הלסת העליונה) והמנדיבולה (מנדיבולה, הלסת התחתונה). המאובנים העתיקים ביותר של בעלי לסתות תוארכו לכ-436 מיליון שנים.

בפרוקי-רגליים הלסתות עשויות קיטין (חומר קשיח דמוי קרום). הן יכולות להיפתח בכיוונים שונים וללבוש צורות שונות, כמו כליצרות (כליצרות, חלקי פה חודרניים) או מנדביליות (מנדיבליות, לסתות פשוטות יותר). בדרך כלל הלסת מורכבת ממספר חלקי פה משולבים.

בלסתות חולייתנים הפיתוח התחיל מקשתות זימים, עצמות שתמכו בזימים אצל חסרי לסתות. הלסתות מופיעות לראשונה בממצאים מתקופת האורדוביק. ברוב החולייתנים הלסתות גרמיות או סחוסיות ומורכבות מלסת עליונה ותחתונה, ונושאות בדרך כלל שיניים רבות. החוקרים משערים שלסתות ממשיות התפתחה עוד בסילורית והופיעה בדגי פלקודרם, והן התנוונו והשתנו עוד בדבון.

יש שתי קבוצות עיקריות של לסתות: לסתות הפה (שאמורות ללכוד ולמעוך טרף) ולסתות הלוע (שמעבירות מזון מהפה לוושט).

בלסתות הטרטרופודיות (בעלי הזרוע) יש פישוט רב לעומת דגים. חלק מעצמות הלסת העליונה מקובעות לעצם המוח. עצמות הלסת התחתונה התרכזו במנדיבילה אחת. אצל חלק מהמינים קיימת ניידות בין עצמות הלסת, ואצל נחשים יש קינזיס גולגולתי חזק, שמאפשר לבלוע טרף גדול.

בעלי היונקים מחזיקים לסת תחתונה אחת, המנדיבולה, ולסת עליונה מקובעת (מקסילה). בשינוי האבולוציוני כמה עצמות של הלסת הקטינו את גודלן והשתלבו בחלל האוזן. כתוצאה מכך, אצל יונקים יש בדרך כלל מעט או כמעט בלי קינזיס גולגולתי. הפרעה בתפקוד המפרק הטמפורומנדיבולרי (מפרק הלסת) עלולה לגרום לכאב והגבלת תנועה של הלסת.

לקיפודי ים יש מערכת מיוחדת בשם פנס אריסטו. היא מורכבת מחמש יחידות סימטריות, ובכל יחידה שן אחת עשויה מסידן פחמתי גבישי. השיניים גדלות ללא הפסקה.

הלסתות הן עצמות בראש. הן מחזיקות שיניים ועוזרות לאכול ולעבד מזון. אצל רוב החיות יש שתי לסתות: עליונה (מקסילה) ותחתונה (מנדיבולה). המאובנים הראשונים של לסתות הם מאוד עתיקים, לפני כ-436 מיליון שנים.

בפרוקי-רגליים הגוף חלקו חזק וקשה שנקרא קיטין. הלסת שם עשויה קיטין. יש סוגים של לסת שנקראים כליצרות או מנדיבולות, שמות לחלקי פה שונים.

בלסתות של דגים ולו אחר כך של חיות עם עמוד שדרה, הלסתות התפתחו מעצמות שתמכו בזימים. זה קרה כבר בתקופות גיאולוגיות קדומות. בדרך כלל יש לסת עליונה ותחתונה ובתוכן שיניים.

כאשר הדגים עברו ליבשה, הלסתות הפכו פשוטות יותר. הרבה עצמות של הלסת העליונה צורפו לגולגולת. עצמות הלסת התחתונה התרכזו ביחידה אחת. נחשים יכולים להרחיב את לסתם ולבלוע משהו גדול.

בבני אדם וביונקים אחרים יש לסת תחתונה אחת ומקסילה עליונה. בחלק מהאבולוציה חלקי לסת הפכו לעצמות באוזן. לכן לנו יש פחות תנועה של הגולגולת מאשר לדגים.

לקיפודי ים יש פנס אריסטו. זהו כלי פה עם חמישה חלקים. בכל חלק יש שן אחת. השיניים עשויות סידן וגדלות כל הזמן.