לשכת החליפין לניירות ערך הוקמה בספטמבר 1935. היא פעלה כבורסה קטנה שבה נסחרו בתחילה כ־25 ניירות ערך. המסחר נערך שעה ביום, חמישה ימים בשבוע, לפי כללים מקובלים בבורסות אירופיות.
המסחר התנהל בבנק אנגלו-פלשתינה, במשרדו של מרדכי פנחס חסון. פעילות זו החלה בשנות ה־30, אחרי עליית בנקאים יהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית.
היקף המסחר היה מצומצם. בין היתר נסחרו מניות מוקדמות, וגם איגרות חוב של הממשלה המנדטורית. איגרות חוב הן ניירות ערך שמייצגות הלוואה שהמנפיק מחויב להחזיר. בימי מלחמת העולם השנייה נמכרו גם תעודות נושאות פרסים. כמה ניירות ערך ממצרים נסחרו אף הן.
מומחים טענו שלא הייתה זו בורסה מלאה, אלא שלב ראשוני שבו קבוצה קטנה של לקוחות סחרה דרך מספר מצומצם של סוחרים. הלשכה עברה בהצלחה את אירועי 1936, את מלחמת העולם השנייה ואת מלחמת העצמאות.
עם קום המדינה ולצמיחת המסחר וחברות שמנפיקות לציבור, גדל הצורך במיסוד. הבנקים ובתי ההשקעות התאחדו והקימו בספטמבר 1953 את "הבורסה לניירות ערך בתל אביב". הבורסה החלה לפעול ב־1 בדצמבר 1953. עד 1960 המשיך המסחר במשרדי בנק לאומי, ואז עברה הבורסה למשכן עצמאי בפסאז' ברחוב אלנבי 113 בתל אביב.
בשנת 1935 הוקמה לשכת החליפין. לשכת החליפין היא מקום קטן שבו קונים ומוכרים ניירות ערך. בתחילה נסחרו שם כ־25 ניירות ערך. המסחר היה שעה ביום, חמישה ימים בשבוע.
המסחר התקיים בבנק אנגלו-פלשתינה, במשרד של מרדכי פנחס חסון. הבורסה הקטנה קמה גם בגלל שבנקאים יהודים הגיעו לארץ אחרי בריחה מגרמניה הנאצית.
נסחרו גם איגרות חוב. איגרות חוב הן ניירות ערך שבהן הממשל או חברה מקבלים כסף ומבטיחים להחזיר אותו אחר כך. בזמן מלחמת העולם השנייה נמכרו תעודות נושאות פרסים.
המומחים אמרו שזו היתה התחלה של מסחר, ולא בורסה גדולה. הלשכה עברה בהצלחה את שנות ה־30 ואת המלחמות שקרו.
בשנת 1953 הבנקים ובתי ההשקעות הקימו את הבורסה בתל אביב. הבורסה פתחה ב־1 בדצמבר 1953. עד 1960 המסחר היה בבנק לאומי. אחרי כן עברה הבורסה למקום משלה ברחוב אלנבי 113.
תגובות גולשים