לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל היא גוף סטטוטורי (גוף שנוצר בחוק) המאגד את עורכי הדין. חברות בלשכה חובה על מי שרוצה לעסוק כעורך דין בישראל. מטרותיה כוללות שמירה על רמת המקצוע, הגנה על שלטון החוק וזכויות אדם.

הלשכה הוקמה בשנת 1961 והחליפה גופים שפעלו קודם לכן. היא רושמת ומתמחה במתמחים (מתמחים = עורכי דין בתהליך הכשרה), בוחנת אותם ומסמיכה עורכי דין. הלשכה מוציאה לאור כתב עת בשם "עורך הדין". ב-2023 קיימה הלשכה כנס נגד הקטנת תחולת עילת הסבירות בחקיקה. בינואר 2025 אושרו תיקונים בחוק שקבעו שינוי בכללי קביעת דמי החבר ובשימוש בהם.

הלשכה רושמת עורכי דין, מפקחת על ההתמחות, מנהלת בחינות הסמכה ומפקחת על האתיקה. היא מטפלת גם בנושאים מקצועיים כמו ביטוחים, קרנות פנסיה וסיוע משפטי למי שאין באפשרותו לשלם (תוכנית "שכר מצווה").

המועצה הארצית היא הגוף המחוקק והמבצע של הלשכה. היא מאשרת תקציב ובוחרת ועדות. המועצה מורכבת מ-44 מושבים: 28 מושבים נבחרים בבחירות כלליות ו-16 מושבים שמורים, בין היתר לראש הלשכה, למנהל הכללי של משרד המשפטים, לפרקליט המדינה, לפרקליט הצבאי הראשי ולנציגים מהמחוזות.

הוועד המרכזי היה הגוף המבצע עד שבוטל בפברואר 2019. מאז רוב סמכויותיו הועברו למועצה הארצית.

הלשכה מחולקת לשישה מחוזות: תל אביב, מרכז, ירושלים, חיפה, צפון ודרום. המחוזות מטפלים בעניינים מקומיים של חברי הלשכה.

הלשכה מפעילה בתי דין משמעתיים שמדנים העברות משמעת של חברים או מתמחים. עונשים אפשריים כוללים אזהרה, נזיפה, קנס עד 25,000 ש"ח, השעיה והוצאה מן הלשכה (שלילת רישיון). על החלטות בית דין מחוזי ניתן לערער לבית הדין המשמעתי הארצי; על החלטתו ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים; לאחר מכן ערעור לבית המשפט העליון מותנה בהרשאה.

מועמדים עם תואר במשפטים נדרשים לעבור התמחות ולבצעה בחינות ההסמכה של הלשכה, שהן קשות יחסית. שיעור המעבר השתנה עם השנים; בשנים האחרונות חלו ירידות משמעותיות בשיעורי המעבר. ב-2018 נחשף כי הלשכה הייתה מעורבת בחיבור הבחינות, והחוק תוקן כך שלשכת עורכי הדין לא תכתוב עוד ישירות את הבחינות; מעתה הוועדה הבוחנת שמונה על ידי שר המשפטים עוסקת בכך.

עורכי דין שסודרו בחו"ל נדרשים לעבור סדרת בחינות כדי לקבל רישיון בישראל. הבדיקות כוללות בחינת שפה עברית ובחינות בתחומי דינים מרכזיים כמו דיני עונשין, דיני קניין, סדר דין אזרחי ואתיקה, דיני חוקה ומנהל, דיני מסחר ומיסים ודיני משפחה וירושה. קיימים קורסים הכנה במדרשה לעולים ובקורס בירושלים.

יש ביקורת שטוענת שלשכה אגואיסטית לעיתים ומגבילה תחרות על ידי מניעת מתן שירותים משפטיים על ידי מי שאינם חברים. נטען גם כי הלשכה פועלת כגוף שמפקח על עצמו, מה שמעלה דאגות לגבי פיקוח חיצוני.

מבקרים מצביעים על חוסר פיקוח חיצוני על ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים, שכן הדיינים הם עורכי דין חברי לשכה. נטען שהדיונים לעיתים פנימיים וסגורים וללא רישום מסודר.

(רשימה של ראשי הלשכה לאורך השנים קיימת, אך כאן שמרנו על אזכור המוסד בלבד.)

הלשכה פועלת במחוזות: תל אביב, ירושלים, חיפה, צפון, מרכז ודרום.

הלשכה מפעילה ועדה להגנת המקצוע שמגישה תביעות נגד גופים שלטענתה נותנים שירותים משפטיים שלא בצורה שמורשית. בין המקרים היו תביעות נגד חברות שמציעות שירותים משפטיים בתשלום. הלשכה וגם ראשיה ניהלו תביעות דיבה מול עיתונאית; לאחר משא ומתן הלשכה משכה חלק מהתביעות, ובית המשפט פסק לטובת העיתונאית ופסק הוצאות ושכר טרחה בסך כ-70,000 ש"ח.

הוועדה להגנת המקצוע פועלת כדי למנוע מתן שירותים משפטיים על ידי מי שאינם מורשים לכך ולשמור על גבולות העיסוק של עורכי הדין.

במקרים פרטיים הוגשו תביעות דיבה על-ידי וד נגד אנשי תקשורת. בחלק מהמקרים הושגו פשרות ומשפטיות והתקבלו פסקי דין שנאכפו בבית המשפט.

לשכת עורכי הדין היא ארגון של כל עורכי הדין בישראל. גוף סטטוטורי זה נוצר בחוק (גוף שנוצר בחוק). כדי להיות עורך דין חייבים להיות חברים בה.

הלשכה הוקמה ב-1961. היא מחליפה גופים ישנים יותר. היא גם מפרסמת כתב עת בשם "עורך הדין".

הלשכה רושמת מתמחים (אדם שלומד להיות עורך דין). היא בוחנת ומסמיכה עורכי דין. היא עוזרת בחסכונות פנסיה ובסיוע משפטי לאנשים עניים.

המועצה הארצית מנהלת את הלשכה. יש לה 44 מושבים. חלקם נבחרים וחלקם שמורים לאנשי מפתח.

היו גוף בשם הוועד המרכזי. בוטל ב-2019. סמכויותיו הועברו למועצה.

יש ללשכה שישה מחוזות: תל אביב, מרכז, ירושלים, חיפה, צפון ודרום.

הלשכה מפעילה בתי דין משמעתיים. אלה בודקים אם עורך דין עשה טעות גדולה. עונשים יכולים להיות אזהרה, קנס (עד 25,000 ש"ח), השעיה או הוצאה מן הלשכה.

כדי לקבל רישיון יש לעבור בחינות קשות. חלק מהשיעורים שעברו את הבחינות השתנו לאורך השנים. ב-2018 שונו הכללים לאחר שנמצא שהלשכה היתה מעורבת בחיבור הבחינות.

עו"ד שסיים במדינה אחרת צריך לעבור מבחנים כדי לעבוד כאן. יש מבחן בשפה העברית ובמבחנים בנושאים מרכזיים במשפט, כמו דיני עונשין, דיני קניין ודיני משפחה.

יש אנשים שחושבים שלשכה חזקה מדי ושאין מספיק פיקוח חיצוני. הם אומרים שלפעמים הלשכה שומרת על האינטרסים של חבריה.

הלשכה תובעת לפעמים חברות שנותנות שירותים משפטיים בתשלום ללא הרשאה. היו גם תביעות דיבה בין הלשכה לאנשי תקשורת. באחד המקרים בית המשפט פסק שעל הלשכה לשלם לשתי העיתונאית הוצאות של כ-70,000 ש"ח.