''מאדאם באטרפליי'' (באיטלקית: Madama Butterfly) היא אופרה בשלוש מערכות (במקור בשתי מערכות) מאת ג'אקומו פוצ'יני. הלברית, טקסט האופרה, נכתבה על ידי לואיג'י איליקה וג'וזפה ג'אקוזה. העלילה עוסקת במלח אמריקני בנגסאקי שנושא לאישה גיישה צעירה, ונולד להם ילד.
האופרה נולדה מתוך כמה מקורות: סיפור קצר של ג'ון לות'ר לונג שעובד למחזה על ידי דייוויד בלאסקו, ורומן של פייר לוטי משנת 1887. לפי החוקר ארתור גרוס, חלק מהעלילה מבוסס על אירועים שקרו בנגסאקי בתחילת המאה ה-19.
הגיבור הוא בנג'מין פרנקלין פינקרטון, מלח אמריקני. הוא מתחתן בטקס יפני עם גיישה צעירה בשם צ'ו-צ'ו-סאן (''גברת פרפר''). גיישה, אישה שעוסקת בבידור ובמסורת יפנית, מאמינה שאהבתו אמיתית. פינקרטון חוזר לארצות הברית, מבטיח לשוב בעונת הקינון של האדום-החזה, אך אינו מתכוון באמת.
צ'ו-צ'ו-סאן מגדלת את בנה ומצפה לשובו. אחרי שלוש שנים פינקרטון חוזר, אבל הוא מגיע עם אשתו החדשה שנישאה לה בארצות הברית. הוא מבקש לקחת את הילד. צ'ו-צ'ו-סאן נפרדת מהילד ובעקבות האכזבה מבצעת מעשה ספוקו, מעשה התאבדות מסורתי יפני, שמוביל למותה. פינקרטון מבין באיחור את טעותו.
הבכורה נערכה ב-17 בפברואר 1904 בלה סקאלה במילאנו, בגרסה של שתי מערכות, וקיבלה ביקורת קשה. פוצ'יני שיפר את האופרה, וב-28 במאי 1904 יצאה גרסה חדשה שהוצגה בבְּרֵשׁיה. הצגת הבכורה בגרסה הזאת, בכיכובה של סולומיה קרושלניצקה, זכתה להצלחה, והאופרה עלתה גם במטרופוליטן אופרה בניו יורק ב-1907. פוצ'יני המשיך לבצע שינויים, והיום נהוג לבצע את הגרסה הסטנדרטית בשלוש מערכות.
''מאדאם באטרפליי'' הופיעה רבות על במות העולם והוקלטה פעמים רבות. בין הביצועים הבולטים מוזכרים אלה של מאריה קאלאס ורנאטה סקוטו. הזמרת היפנית מיורה טאמאקי זכתה לפרסום עולמי בגלל תפקידה כצ'ו-צ'ו-סאן, ויש בגן גלובר בנגסאקי פסל שלה לצד פסל של פוצ'יני.
''מאדאם באטרפליי'' היא אופרה. אופרה (מופע שבו שרים ומנגנת תזמורת) של ג'אקומו פוצ'יני. את הטקסט שלה כתבו לואיג'י איליקה וג'וזפה ג'אקוזה.
הרעיון הגיע מסיפור קצר של ג'ון לות'ר לונג ומספר של פייר לוטי משנת 1887. הסיפור קשור לאירועים שהיו פעם בעיר נגסאקי ביפן.
פינקרטון הוא מלח אמריקני. הוא מתחתן עם גיישה צעירה בשם צ'ו-צ'ו-סאן. גיישה (אשה שעוסקת בבידור יפני) מקבלת ממנו ילד.
פינקרטון נוסע הביתה ולא חוזר כמובטח. אחרי כמה שנים הוא שב, אבל עם אשה חדשה. הוא רוצה לקחת את הילד. צ'ו-צ'ו-סן מבלה זמן קצר עם בנה ונפרדת ממנו. בסוף קורה דבר עצוב: היא מתה.
האופרה עלתה לראשונה ב-1904. בהתחלה לא אהבו אותה, ואז פוצ'יני שיפר אותה. אחרי השינויים היא הפכה לפופולרית.
האופרה מוצגת בכל רחבי העולם. זמרת יפנית מפורסמת, מיורה טאמאקי, שרה את התפקיד והוקם לה פסל בגן גלובר בנגסאקי.
תגובות גולשים