מאט מקווין

מת'יו "מאט" מקווין (18 במאי 1863, 28 בספטמבר 1944) נולד בהארת'היל שבסקוטלנד. הוא היה כדורגלן סקוטי שהפך למנהל ומאמן בליברפול.

מקווין שיחק בתחילת דרכו בלית' אתלטיק ובהארטס בסקוטלנד. הוא הוחתם בליברפול באוקטובר 1892, יחד עם אחיו יו ושחקנים סקוטים נוספים, אחרי שעזבה אברטון את אנפילד. את הופעת הבכורה ערך ב־29 באוקטובר 1892, בניצחון 0-9 על ניוטאון. את שערו הראשון כבש ב־3 בדצמבר באותה שנה, בניצחון 0-7 על פליטווד ריינג'רס.

שני האחים שיחקו במשחק הראשון של ליברפול בליגה הבכירה ב־2 בספטמבר 1893, כשניצחו 0-2 את מידלסברו איירונופוליס. מקווין שיחק במגוון עמדות על המגרש, כולל כסגן שוער וכשוער (שוער = השחקן המגן על השער). במהלך שלוש העונות הראשונות שיחק כשוער 37 פעמים, ובסך הכול רשם 49 הופעות כשוער. הוא הופיע 150 פעמים במדי ליברפול בכל התפקידים.

מקווין זכה פעמיים באליפות ליגת המשנה (ליגת המשנה = הדרג השני בכדורגל) בעונות 1893/94 ו־1895/96. בנוסף, שיחק פעמיים בנבחרת סקוטלנד בזמן ששיחק בלית', והופעת הבכורה שלו בנבחרת הייתה ב־22 במרץ 1890, בניצחון 0-5 על ויילס. לאחר הפרישה שימש לש קצר כקוון (קוון = שופט עזר) ב־1904.

מקווין הצטרף לצוות הניהולי של ליברפול ב־1918. בתחילת 1923 מונה למאמן זמני אחרי עזיבת דייוויד אשוורת'. הוא המשיך והנהיג את הקבוצה לזכייה באליפות הליגה הבכירה, ונשאר בתפקיד כחמש עונות נוספות. הוא היה שחקן העבר הראשון שהפך למאמן הקבוצה.

במהלך עבודתו נפגע בתאונת דרכים כשנסע לשפילד לצפות בקבוצה יריבה, ואיבד רגל. מצבו הבריאותי הדרדר והוא פרש בפברואר 1928. הוא התגורר בקמלין רואד, קרוב לאנפילד, ונשאר דמות אהודה במועדון עד מותו בספטמבר 1944 בגיל 81.

מאט מקווין נולד ב־1863 בסקוטלנד. הוא שיחק כדורגל והפך למאמן בליברפול.

הוא שיחק בקבוצות סקוטיות ואז הגיע לליברפול באוקטובר 1892 עם אחיו. הופעת הבכורה שלו הייתה ב־29 באוקטובר 1892, בניצחון 9-0. את שערו הראשון כבש ב־3 בדצמבר באותה שנה.

הוא שיחק בהרבה עמדות, גם כשוער. שוער = שחקן שמגן על השער. הוא שיחק כשוער 37 פעמים בשלוש העונות הראשונות.

מקווין זכה פעמיים באליפות הליגת המשנה. ליגת המשנה = הדרג השני בכדורגל. הוא שיחק 150 משחקים בסך הכל בליברפול.

הוא גם שיחק פעמיים בנבחרת סקוטלנד. הופעת הבכורה בנבחרת הייתה ב־22 במרץ 1890.

הוא הצטרף לצוות הניהולי של ליברפול ב־1918. ב־1923 מונה למאמן זמני. תחתיו הקבוצה זכתה באליפות הליגה הבכירה. הוא היה המאמן חמש עונות.

בנסיעה לצפייה בקבוצה יריבה נפגע בתאונת דרכים ואיבד רגל. הוא פרש ב־1928. הוא גר קרוב לאנפילד ונפטר ב־1944 בגיל 81.