מאיר אריאל

מאיר אריאל (1942, 1999) היה משורר, פזמונאי, מלחין, גיטריסט וזמר-יוצר ישראלי. כינו אותו "הצנחן המזמר" ו"הטרובדור הנודד" והוא נחשב ליוצר בולט במוזיקה הישראלית של שנות ה-80 וה-90.

נולד בקיבוץ משמרות. קיבוץ הוא יישוב קהילתי שבו חיים ומעבדים את האדמה ביחד. אביו היה מחנך ומנהל בית ספר. בילדותו החל לכתוב שירים, וחברו לקיבוץ שלום חנוך הלחין כמה מהם.

ב-1960 התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד 890 של הצנחנים. צנחנים הם חיילים שמיועדים לצניחה והילחמות בשטחי אויב. במהלך מלחמת ששת הימים לחם במילואים בכיבוש העיר העתיקה בירושלים. מיד לאחר המלחמה כתב את "ירושלים של ברזל", שיר פרודיה ללחן של "ירושלים של זהב", ובו קיבל במה ציבורית.

ב-1968 שהה בארצות הברית כשליח עלייה, והושפע מאוד ממוזיקה אמריקאית, בייחוד מבוב דילן. שם נולד לו בנו שחר.

חזר לישראל ונלחם גם במלחמת יום הכיפורים. ב-1978 יצא אלבום הבכורה "שירי חג ומועד ונופל". ב-1984 יצא האלבום "...וגלוי עיניים", שכולל בין היתר את "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ". ב-1988 יצא "ירוקות" ובו הלהיט "נשל הנחש".

לאחר מכן הוציא מספר אלבומים בולטים: "זרעי קיץ" (1993), "רישומי פחם" (1995) ו"ברנרד ולואיז" (1997). חלק מהאלבומים היו קונספטואליים, כלומר מסודרים סביב רעיון מרכזי.

בסוף שנות ה-80 עזב את הקיבוץ ועבר עם משפחתו לתל אביב. ב-1987 ערך סיבוב הופעות בשם "מסע הבחירות של מאיר אריאל" יחד עם ההרכב "קאריזמא".

בשנות ה-90 המשיך להוציא אלבומים ולהופיע. בתחילת העשור נעצר עם אשתו בעבירות סמים; הם הורשעו וקיבלו עבודות שירות ועונשים על תנאי. ב-1998 פרסם ריאיון שגרר גינוי על אמירותיו כלפי הקהילה ההומו-לסבית. בעקבות הסערה הוא התנצל, עזב זמנית את ההופעות ועבר לפרדס חנה.

בשנת 1999 חזר להופיע. ביולי 1999 נפטר בגיל 57 ממחלת קדחת הבהרות, מחלה הנגרמת על ידי חיידק מסוג ריקציה ומועברת בעקיצת קרציה (קרציה היא פרוק קטן שנצמד לעור). אבחונו של המחלה התעכב, ומשפחתו הגישה תביעה בשל רשלנות רפואית שהסתיימה בפשרה.

הותיר אישה ושלושה ילדים. לאחר מותו יצאו אלבומים נוספים, ביניהם "מודה אני" (2000) ו"רפסודה" (2025) שהתבססו על הקלטות מוקדמות שלו.

אריאל כתב שירים רבים גם לזמרים אחרים. שיתוף הפעולה החשוב ביותר היה עם שלום חנוך. זמרים בולטים שביצעו את שיריו כוללים את אריק איינשטיין, גידי גוב ודויד ברוזה. חלק משיריו הלחינו והפיצו אמנים שונים גם אחרי מותו.

משפחתו, ובמיוחד אשתו תרצה, המשיכה לשמר ולהנציח את יצירתו. ברחובות ובמפגשי מוזיקה ניתן למצוא שלטי רחוב והפניות לזכרו.

מאיר אריאל (1942, 1999) היה זמר וכותב שירים ישראלי מפורסם.

נולד בקיבוץ משמרות. קיבוץ הוא כפר שבו אנשים עובדים ביחד.

הוא שירת בצנחנים. צנחנים הם חיילים שמיועדים לצניחה.

לאחר מלחמת ששת הימים כתב את השיר "ירושלים של ברזל".
השיר הקנה לו פרסום גדול.

הוציא אלבומים רבים, ביניהם "שירי חג ומועד ונופל" ו"ירוקות".
היו לו שירים מפורסמים כמו "נשל הנחש" ו"זרעי קיץ".

מאיר כתב שירים גם לזמרים אחרים. שלום חנוך וגידי גוב ביצעו שירים שאהבו.

בשנות ה-90 היו לו בעיות משפטיות בגלל סמים. גם היו תלונות על דברים שאמר על קבוצות אנשים. מאוחר יותר התנצל על כך.

ב-1999 נפטר ממחלה שנגרמה מעקיצה של קרציה. קרציה היא חרק קטן.
משפחתו שמרה על שיריו, והוציאו אלבומים אחרי מותו.