מארק אלן הופוס (נולד ב-15 במרץ 1972) הוא מוזיקאי אמריקאי. הוא סולן ובסיסט (בסיסט = הנגן שמנגן כלי נגינה בשם בס, עם צליל נמוך) של להקת הפופ-פאנק (פופ-פאנק = סגנון שמשלב פאנק ומלודיות פופיות) בלינק-182. בעבר שימש גם זמר ובסיסט בלהקת הפאנק רוק +44.
הופוס נולד ברידג'קרסט שבקליפורניה. בגיל 10 עבר עם אביו לוושינגטון אחרי גירושי הוריו. בגיל 15 קיבל את גיטרת הבס הראשונה מאביו והחל לנגן. הוא ניגן ושר בלהקות מקומיות, כמו Pier 69 ו-The Attic Children.
לאחר התיכון עבר לסן דייגו ללמוד בקולג'. שם הכירה אותו אחותו אן לטום דה-לונג'. בפגישה הראשונה הוא ניסה להרשים את טום, טיפס על מנורת רחוב ונפצע ברגליו כך שהוא נזקק לקביים לכמה שבועות. הם התחילו לנגן ביחד והפגישה ההיא הולידה את השיר "Carousel".
בשנת 1992 הקימו הופוס, טום דה-לונג' והמתופף סקוט ריינור להקה. בתחילה קראו לה Duck Tape, ואז שינו את השם לבלינק-182. בתקופה ההיא מארק למד לשאוף להיות מורה לספרות בתיכון ועבד בחנות תקליטים.
בשנת 1995 הוציאה הלהקה את האלבום Cheshire Cat, עם שירים בולטים כמו M&M's ו-Wasting Time. אחרי הצלחה ראשונית ומכירות גדלו, הופוס עזב את עבודתו כדי להתמקד במוזיקה.
בשנת 1997, אחרי האלבום Dude Ranch, הצטרף אליהם המתופף טראוויס בארקר, שהפך לחבר קבוע. עם ההרכב הזה הוציאה הלהקה אלבומים משפיעים כמו Enema of the State, Take Off Your Pants and Jacket ו-Untitled. אלה הביאו להצלחה מסחרית גדולה והשפיעו על סצנת הפופ-פאנק בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.
ב-22 בפברואר 2005 הלהקה התפרקה. הופוס הסביר שהיו מתחים פנימיים בתוך החברים, ושאחד החברים רצה יותר זמן עם משפחתו. לאחר הפירוק הופוס ובארקר הקימו את +44 יחד עם שיין גאלאגר וקריג פיירבאוג. אלבום הבכורה של +44 יצא ב-14 בנובמבר 2006.
ב-2009 הודיעו חברי בלינק-182 על איחודם בטקס פרסי הגראמי.
הופוס התחתן עם סקיי אברלי ב-2 בדצמבר 2000. בנם, ג'אק, נולד ב-5 באוגוסט 2002. משפחתם גרה בבוורלי הילס, שם יש להם גם אולפן הקלטות בבית.
ב-24 ביוני 2021 הודיע הופוס כי חלה בלימפומה (לימפומה = סוג של סרטן שמתחיל בתאי מערכת החיסון) ועבר כימותרפיה. הוא כתב שהוא מפחד אך מקבל תמיכה מרופאים, משפחה וחברים. בעקבות המלצת הרופא חזר לאכול בשר אחרי שנים של טבעונות. ב-29 בספטמבר 2021 הוא דיווח על החלמה וחייב לעבור בדיקות מעקב כל שישה חודשים.
הופוס תרם בס לנגנים אחרים ושיתף פעולה עם להקות כמו New Found Glory ו-MxPx. הוא השתתף גם בשירים ופסקולים שונים, והפיק אלבומים. בין השאר הפיק את Commit This to Memory של Motion City Soundtrack ועבד על שירים באלבום Decomposer של The Matches יחד עם ניק הקסיום.
בנוסף היה מעורב בניהול וקידום להקות, ושימש כמאמרגן של Fenix*TX לזמן מה. כשהצליחה בלינק-182 סביב 1999, הוא עזב את התפקיד הזה.
באפריל 2024 הוציא ספר זיכרונות בשם Fahrenheit-182: A Memoir, יחד עם הכותב דן אוזי. בספר הוא מדבר על ילדותו, על המוזיקה, על הצלחה וקשיים אישיים כולל מאבקו במחלה.
למארק וטום היו חברות מסחריות כמו ATTICUS ו-Macbeth Footwear. לאחר מכן הוא פרש מהן. כיום יש לו חברה משותפת עם טראוויס בשם Famous Stars and Straps.
HiMyNameIsMark הוא פודקאסט (פודקאסט = תוכנית שמע שמפורסמת באינטרנט) ובלוג באתר שלו. כל כמה שבועות יוצא פרק חדש עם שירים וראיונות. בפרויקט זה זכה בפרס "הפודקאסט הטוב ביותר" בשנת 2005. בפרק מספר 24 פרסם בטעות מספר טלפון של אמרגן, והפרק נערך מחדש כדי לצנזר את המספר.
מארק הופוס נולד ב-15 במרץ 1972. הוא זמר ונגן בס (בס = כלי נגינה עם צליל עמוק). הוא ידוע מלהקת בלינק-182.
כילד עבר לוושינגטון עם אביו. בגיל 15 קיבל את גיטרת הבס הראשונה. ניגן בלהקות קטנות. כשהגיע לסן דייגו הוא פגש את טום דה-לונג'. פעם טיפס על מנורת רחוב כדי להרשים. הוא נפגע ברגליו ואז נוצר שיר בשם "Carousel".
בשנת 1992 הם הקימו להקה. בתחילה קראו להם Duck Tape, ואז בלינק-182. האלבום הראשון חשוב נקרא Cheshire Cat. אחר כך הגיעו אלבומים גדולים שהפכו אותם למפורסמים.
הלהקה התפרקה ב-2005. לאחר מכן חלק מהחברים הקימו להקה חדשה בשם +44. בשנת 2009 הם התאחדו שוב.
מארק התחתן בסוף 2000. לבני הזוג יש ילד בשם ג'אק.
ב-2021 מארק הודיע שהוא חולה בלימפומה. לימפומה היא מחלה של מערכת החיסון. הוא קיבל טיפול רפואי ושב להרגיש טוב אחרי כמה חודשים. עכשיו הוא עובר בדיקות תקופתיות.
מארק עזר להקליט שירים גם עם אמנים אחרים. הוא גם היה מפיק. ב-2005 הוא קיבל פרס על הפודקאסט שלו. פודקאסט הוא תוכנית שמע באינטרנט.
ב-2024 הוציא ספר זיכרונות בשם Fahrenheit-182. בספר הוא מדבר על הילדות, המוזיקה והתקופות הקשות.
תגובות גולשים