מבחן השלכה

מבחן השלכה הוא סוג של מבחן אישיות בפסיכולוגיה. בגישה הפסיכואנליטית (שמתייחסת לרגשות ולקונפליקטים הלא מודעים) משתמשים בגירויים עמומים, כדי שאדם יפרש אותם בדרך אישית.

רוב מבחני ההשלכה מציעים תמונות, כתמי דיו או מילים פתוחות. ההנחה היא שהפירושים יחשפו חלקים בעולמו הפנימי של הנבחן, כמו רגשות, דחפים ומשאלות.

במבחן רורשאך מציגים עשרה כתמי דיו סימטריים. הנבחן אומר מה הוא רואה בכל כתם. הניקוד מבוסס על שלוש קטגוריות עיקריות: מיקום (איזה חלק מהכתם שימש), מגדירים (צורה, צבע, תחושת תנועה) ותוכן (מה מתואר, למשל דמות אנושית או חיה). רורשאך פותח על ידי הרמן רורשאך ופורסם ב-1921. בביצוע אורכים של תגובות, שפת גוף וזמן תגובה נרשמים גם הם. מבחן זה משמש לעתים במיון ליחידות מיוחדות, והועבר על ידי פסיכולוגים קליניים בלבד.

שיטת הולצמן פותחה על ידי ויין הולצמן ב-1961. היא דומה לרורשאך אך כוללת יותר כרטיסים (שתי סדרות של 45 כרטיסים) והגבלה של תגובה אחת לכל כרטיס. ההערכה מבוססת על 22 מדדים, כולל צבע, זמן תגובה וחרדה. היתרונות הם מערכת ניקוד מדויקת יותר והמהימנות בין מעריכים גבוהה יותר יחסית לרורשאך.

ב-TAT (Thematic Apperception Test) מציגים כ-20 תמונות עם דמויות בסיטואציות רגשיות. הנבחן מספר סיפור על כל תמונה: מה קרה לפני, מה קורה עכשיו ומה יקרה בהמשך. ההנחה היא שהמניעים והפנטזיות של הנבדק יופיעו בסיפורים. המבחן דורש תגובות מילוליות מאורגנות ונפוץ בעבודה קלינית ובמחקר.

בנוסף יש מבחני השלמת משפטים, אסוציאציות ומבחני ציור כמו "ציור איש" ו-HTP.

למרות השימוש הנרחב, מעמדם המדעי של מבחני השלכה שנוי במחלוקת. רוב המדדים ברורשאך וב-TAT לא נתמכים היטב מדעית. נעשים ניסיונות לשפר שיטות הניקוד והמהימנות, אך הערכות עדיין משתנות בין מעריכים.

מבחן השלכה הוא מבחן אישיות. מבחן אישיות אומר מה מאפיין אדם. פעמים רבות משתמשים בתמונות או בכתמי דיו. כל אחד אומר מה הוא רואה.

במבחן רורשאך נותנים עשרה כרטיסים עם כתמי דיו. כל כרטיס סימטרי. צריך להגיד מה הכתם מזכיר. בוחנים רושמים גם את זמן התשובה ואת מה שהנבחן אומר.

מבחן הולצמן דומה לרורשאך. יש בו הרבה כרטיסים. מותר רק תשובה אחת לכל כרטיס. לכן התוצאות ברורות יותר.

ב-TAT מציגים תמונות של אנשים בסיטואציות. הנבדק צריך לספר סיפור על כל תמונה. הסיפורים מראים מה האדם מרגיש וחושב.

המבחנים האלה נפוצים, אבל החוקרים לא תמיד מסמכים אותם טוב. תוצאות עלולות להשתנות בין בוחנים.