מבצע אבירי לב היה מבצע צה"ל במסגרת מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973). מטרת המבצע הייתה לצלוח את תעלת סואץ, לכבוש שטחים ממערב לה ולהכריע את המלחמה בחזית הדרום. המבצע הובל על ידי אוגדה 143 בפיקוד האלוף אריאל שרון. האוגדה כללה חטיבות שריון, חטיבת צנחנים של מילואים, יחידות ארטילריה וגדודי הנדסה.
הרעיון לצלוח את התעלה גובש עוד לפני המלחמה ותורגל לאורך השנים. לאחר תחילת הלחימה ב-6 באוקטובר החל הדיון על מועד ביצוע הצליחה. ב-12, 14 באוקטובר נדונו התוכנית ומועדה, ובהשפעת מידע מודיעיני הוחלט לדחות מעט ולתכנן מלכודת לשלב מתקפת נגד מצרית. הממשלה אישרה את המבצע בערב 14 באוקטובר. פתיחת המבצע נקבעה ל-15 באוקטובר בשעה 17:00.
חיל ההנדסה פיתח ושיפר אמצעי גישור מתקדמים. דוברות מצופות בשם "יוניפלוט" שימשו כגשרים צפים. רכיבים אמפיביים ישנים בשם EWK Gillois, שכונו "תמסח", הותקנו ושופצו. הסוגים השונים של דוברות ו"תמסחים" שימשו כמעבורות וכמשטחי מעבר לטנקים.
כדי להתמודד עם המגבלות הוצא לפועל גם פיתוח מקומי: גשר גלילים מודולרי. הגלילים היו מילוי קצף והם שימשו גם לציפה וגם לנשיאה על הקרקע. כל הציוד נאסף במחנה רפידים בסיני והוצב במוכנות לפריסה.
הכוח העיקרי היה אוגדה 143. ביחידות העיקריות היו חטיבה 14 (שריון סדיר), חטיבות מילואים 421 ו-600 (שריון), חטיבה 247 (צנחנים מילואים), שנים-עשר גדודי ארטילריה, וכ-236 טנקים לרשות האוגדה.
בליל 14, 15 באוקטובר תכננה האוגדה לשלב מספר משימות: חטיבה 14 לכבוש מסדרון הצליחה ולפרוץ לכיוון התעלה; חטיבה 247 לצלוח בסירות גומי ולבסס ראש גשר; חטיבה 421 לגרור ולשגר את אמצעי הצליחה (גשר גלילים, דוברות ו"תמסחים"); וחטיבה 600 לבצע הסחה בצפון. לאחר הקמת ראש הגשר היתה אמורה אוגדה 162 לפרוץ מערבה ודרומה.
מהלך הקרב התחיל בליל ה-15. חטיבה 600 פתחה בהתקפת הסחה, וחטיבה 14 ניסתה לפרוץ לאורך ציר "לכסיקון" ולתקוף מעורף הכוחות המצריים באזור "החווה הסינית". גדודי שריון וסיירות נתקלו בהתנגדות קשה. בקרבות ליליים כבדים נחלו הכוחות הישראלים אבדות קשות, והיו קשיים בפינוי פצועים. הערכת כוחות המודיעין ציינה כי המצרים עומדים עם דיוויזיות שריון חזקה ממערב לתעלה.
בלילה הצליחו חלק מכוחות הצליחה, ביניהם שתי יחידות מחטיבות 247 ו-421, לצלוח דרך ציר "נחלה" ללא נפגעים ולהקים ראש גשר. למרות כישלונות זמניים בכיבוש צומת "לכסיקון-טרטור", בבוקר הוכנסו כוחות תגבור והצומת נכבש סביב השעה 9:43 באותו יום. בקרב על החווה הסינית נהרגו כ-122 חיילי צה"ל באותו לילה.
מאמצי פתיחת הצירים המשיכו. כוחות צנחנים ושריון ניסו לטהר את צירי התנועה. טילי נ"ט (נגד טנקים) וסאגר פגעו בטנקים, וגדודים ספגו אבדות. בלילה הועברה שיירת דוברות בציר "עכביש". בבוקר 17 באוקטובר החוברו הדוברות לחצר "מצמד" והחלו לחבר גשרים.
ב-18 באוקטובר התרחשו מתקפות וניסיונות הרחבה של מסדרון הצליחה. חלקים מהמערך המצרי נסוגו. יחידות של אוגדה 143, כולל סיירת שקד, נכנסו למתחמי החווה וכבשו אותם כמעט ללא התנגדות במקום.
העברת אמצעי הצליחה נכשלה חלקית בגלל פקקי תנועה, קשיי גרירה ותקלות טכניות. גשר הגלילים נקרע ונזקק לתיקונים. יחד עם זאת, דוברות התמסח והיוניפלוט איפשרו צליחת טנקים: ב-16, 17 באוקטובר צלחו טנקים מחטיבה 421 וצנחנים בעזרת דוברות. הכוחות הגיעו לעומק אדמת מצרים והרסו בסיסים, מה שפתח מסדרון אווירי לחיל האוויר.
ב-17 באוקטובר הושקו דוברות היוניפלוט והחל מבצע הקמת גשרי הדוברות. חיל ההנדסה בנה את הגשרים תחת אש מצרית כבדה. התקלה בגשר הובילה ל'תפר' שבו נקשרו דוברות בכבלים ופרוסו מעליהם גשרונים של טנקי הגישור. כך נשמר מעבר לטנקים וכוחות.
גשר הגלילים הובל תחת אש בקצב איטי. הוא הגיע בצהרי ה-18, 19 באוקטובר והושק בלילה. הגשר חווה תקלות והתפרק מספר פעמים, אך בסופו של דבר הורכב והוכשר למעבר.
ב-20 באוקטובר הושק גם "גשר הצנע", הרכבה מחלקי מתכת ופונטונים, שהושלמה בעזרת לוחמי שייטת 13 כדי להגדיל את קיבולת המעברים.
לאחר הקמתם היה צורך להחזיק ולתקן את הגשרים תחת הפגזות מצריות. חיל ההנדסה ביצע תחזוקה מסיבית וטיפל בפינוי פצועים.
בנוסף הוקם "גשר יבשתי" (סכר עפר דרך התעלה) על ידי גדוד צמ"ה 572. זהו מבצע הנדסי שהשתמש בדחפורים וכלי עפר כדי ליצור מעבר קרקעי עמיד יותר לאספקה ולחסימת טביעת הגשרים הצפים.
התוצאה: הצליחה איפשרה העמקת הפעולה בגדה המערבית של התעלה. כוחות צה"ל הגיעו עד לקילומטר ה-101 בכביש סואץ, קהיר וכיתרו את הארמייה השלישית המצרית.
במקור נלוו למבצע מפות פעילות מפורטות של הימים 15, 18 באוקטובר, שמתארות את סדר הכוחות ותנועות הצירים.
במלחמת יום הכיפורים ב-1973 צה"ל חצה את תעלת סואץ. המטרה הייתה להגיע למערב התעלה.
המפקדים החליטו לצלוח את התעלה ב-15 באוקטובר. זה היה מהלך גדול ובלתי צפוי.
המהנדסים השתמשו בדוברות. דוברה היא רפסודה גדולה שמסוגלת לשאת טנקים במים.
היו גם כלי אמפיביים ישנים שנקראו "תמסח". אלו כלי רכב שיכלו להיסחב בתוך המים.
עוד המציאו גשר גלילים. גליל זה צף ועליו פרסו גשר כדי שאפשר יהיה לנסוע עליו.
הלחימה היתה קשה. חטיבה 14 פרצה לעבר התעלה. חלק מכוחות צלחו בסירות גומי והקימו ראש גשר.
בלילה של הקרב נפגעו רבים, אך גם הצליחו להעביר דוברות וטנקים לצד השני.
בימים הבאים הושקו עוד גשרים. המהנדסים תקנו והחזיקו את הגשרים גם תחת אש.
כדי להבטיח מעבר בטוח בנו גם "גשר יבשתי" מעפר. זהו מעבר קרקעי על פני התעלה.
בסוף המבצע כוחות ישראלים הגיעו עמוק למצרים. לאחר הסכמות פוליטיות, ישראל נסגה והגשר היבשתי הוסר.
- המפקד העיקרי היה האלוף אריאל שרון.
- חלק מהגשרים נקראו על שם חיילים שנפלו.
- הדוברות ו'תמסחים' שיפרו את יכולת המעבר על המים.
(מילים מסובכות: דוברה, רפסודה גדולה שמסוגלת לשאת כלי רכב; תמסח, כלי אמפיבי שנוסע גם במים; גשר גלילים, גשר מבוסס על גלילים צפים.)
תגובות גולשים