"מבצע ברק" נערך במאי 1948 כחלק מתוכנית ד', שינוי מאסטרטגיה הגנתית להתקפית של ארגון ההגנה. המטרה הייתה לבסס שליטה יהודית בשטחים שנועדו למדינה על פי תוכנית החלוקה, לפתוח דרכי תחבורה לנגב ולמנוע מבסיסים אפשריים לצבא המצרי. חטיבת גבעתי (כ־3,000 לוחמים) וחטיבת הנגב (כ־800 לוחמים) פעלו בדרום. חטיבה (יחידת צבא גדולה) ו־שיירות (קבוצות כלי רכב שהוסעו יחד בליווי צבאי) הופיעו לעתים קרובות בדרכים שהיו מסוכנות בגלל ירי ומוקשים.
המבצע התקיים בשני שלבים במאי 1948. השלב הראשון החל סביב 11, 12 במאי. כוחות גבעתי כבשו כמה כפרים דרומית לבאר טוביה, ביניהם בשית ובית דראס, וכפרים נוספים נכבשו ללא קרב. גשר עד הלום נפוצץ, מה שעיכב התקדמות מצרית צפונה.
במקביל כבשה חטיבת הנגב את ברייר ב־12, 13 במאי. לפי מקורות היסטוריים היו אז שורות אלימות ופגיעה בתושבים בכפר זה. ב־15 במאי נכבש מע'אר. בהמשך החודש נכבשו כפרים נוספים באותה גזרה.
חטיבת גבעתי הוסבה לתמיכה במבצע בירושלים, ולכן רק חלק מהכוחות נשארו בדרום.
עד פלישת הצבא המצרי השתלטו כוחות ההגנה על רוב היישובים הערביים בחלקו הדרומי של הגוש היהודי שנועד למדינה. דרכי התחבורה בנגב נפתחו בחלקן, ומאות תושבים ערבים עזבו או נדדו למרכזי פליטים כמו מג'דל. המבצע הופסק בסוף מאי בעקבות הזעקת כוחות לחזית ירושלים. אחר כך נקראו רחובות על שם המבצע באשדוד וראשון לציון.
מבצע ברק קרה במאי 1948. זה היה ניסיון של לוחמי ההגנה לשלוט בדרום הארץ.
חטיבות גדולות של לוחמים נקראו גבעתי והנגב. חטיבה היא קבוצה גדולה של חיילים. הם רצו לשמור על דרכים ולהכין את עצמם לפני בוא צבאות אחרים.
הפעולה הייתה בשני חלקים במאי. בתחילת החודש כבשו הלוחמים כמה כפרים בדרום. גשר חשוב הושמד כדי לעצור את התקדמות הצבא הנכנס.
בכפר ברייר היו גם אנשים שנפגעו. חלק גדול מהאנשים שעברו שם ברחו למקום אחר.
בסוף החודש חלק מהכוחות הוזעקו לעזור בירושלים, והמבצע נעצר.
הלוחמים שלטו כעת בחלק מדרכי הנגב. הרבה אנשים נטשו את בתיהם. בסוף נקראו רחובות על שם המבצע בערים שונות.
תגובות גולשים