מבצע הרקולס

מבצע הרקולס היה שמה של תוכנית פלישה משותפת של גרמניה הנאצית ואיטליה למלטה, במטרה לשבור את המצור על האי ולהבטיח את נתיבי האספקה מאיטליה לצפון אפריקה. הרעיון הוצע על ידי פלדמרשל אלברט קסלרינג לאחר שהפך למפקד העליון הדרומי של כוחות הציר. מהניסיון בקרב על בריטניה הבין קסלרינג שבלי פלישה קרקעית, כוחות האוויר של הציר לא יוכלו לשלוט במלטה ולשמור על אספקה רבת חשיבות לכוחות רומל.

האיטלקים נטו להתנגד בתחילה, אבל קסלרינג שכנע את היטלר בנחיצות המבצע בפברואר 1942. במפגש בין היטלר למוסוליני ב־29, 30 באפריל 1942 אושרה התוכנית. התכנון כלל שימוש ביותר מאלף דאונים (מטוסי גלישה) ומטוסים נוספים לחיפוי, כדי להצניח דיוויזיה איטלקית ודיוויזיה גרמנית בחלקו הדרומי של האי. אחרי ההצנחה תוכננו נחתות ימית עם כ־70,000 חיילים איטלקים בשתי נקודות, שישתלבו עם המוצנחים. מבצעים של כוחות קומנדו (יחידות מיוחדות) היו אמורים לפגוע במטרות מפתח לפני ההצנחה.

היקף הפעולה היה גדול משמעותית מהפלישה לכרתים. למרות האישור, האיטלקים לא הכינו את כוחותיהם, התכנון נדחה מספר פעמים והמבצע הוקפא. לבסוף בוטל אחרי תבוסות הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) מעל מלטה בקיץ 1942 והמפלה בטוברוק ב־11 בנובמבר.

מבצע הרקולס הייתה תוכנית של גרמניה ואיטליה לפלוש למלטה ב־1942. המטרה הייתה להפסיק את המצור על האי. מצור זה אומר שחסמו את דרכי האספקה אל האי.

הרעיון הגיע מפלדמרשל אלברט קסלרינג. הוא אמר שבלי כיבוש האי, קשה יהיה להגן על הספקת מזון וציוד לצפון אפריקה. היטלר ומוסוליני הסכימו באפריל 1942.

התוכנית כללה הצנחות עם דאונים (מטוסי גלישה) ושילוח חיילים מהים. תכננו גם פעולות של כוחות קומנדו (חיילים מיוחדים) להשמדת מטרות חשובות.

בסוף האיטלקים לא הכינו את הכוחות. המבצע נדחה ובוטל אחרי שהכוחות הגרמניים והאיטלקיים ספגו הפסדים בקיץ ובנובמבר 1942.