מבצע חיסול נערך על ידי חטיבת אלכסנדרוני לקראת סוף קרבות מלחמת העצמאות. המבצע החל בלילה שבין 27 ל-28 בדצמבר 1948 ונמשך ביום המחרת. מטרתו הייתה לחסל את 'כיס פאלוג'ה', אזור שבו כוחות מצרים היו מוקפים ולהדיח אותם מן הנגב. המבצע היה חלק משלב מתקדם במבצע חורב.
לאחר מבצע יואב נשאר כוח מצרי גדול באזור פאלוג'ה ועיראק אל-מנשייה. אזור זה כונה 'כיס', כלומר כוח שהוקף ולא שוחרר. צה"ל ניסה לצמצם את הכיס, הפגיז אותו וחיסל כמה עמדות, אך המצרים החזיקו בו חזק.
חטיבת אלכסנדרוני, בפיקוד בן ציון פרידן, פעלה סביב הכיס מאז אמצע דצמבר. לחטיבה היו כמה גדודים, ובמבצע לקחו חלק בעיקר גדודים 33 ו-35. החטיבה קיבלה סיוע ארטילרי גדול ומטיסות חיל-האוויר. ארטילריה = תותחים ומרגמות; חיל-האוויר סיפק הפצצות ותקיפות.
בכיס השתכן חלק גדול של חטיבה 9 של הצבא המצרי, בפיקוד סייד טהא. המצרים החזיקו ארטילריה, כלי שריון וכוחות רגליים. מערכי ההגנה הכילו גדרות תיל, בונקרים, חפירות ומיקוש.
מטרת המבצע היתה לבודד את שני חלקי המערך המצרי ולתקוף את עיראק אל-מנשייה. התוכנית כללה הפגזה כבדה לפני ההסתערות, כיבוש הכפר על ידי גדוד 33, וכיבוש משלט 'הכביש' ליד גשר על ידי גדוד 35 כדי למנוע תגבורות מפאלוג'ה. תורת הפעולה כללה גם הטעייה, התקפה מדומה מצפון מזרח כדי להסיט את תשומת הלב.
ב־27 בדצמבר נערכו סיורים ותקיפות אוויריות כדי לחשוף את עמדות המצרים. המצרים שמרו על משמעת אש ולא חשפו את מיקומם, ולכן המידע המודיעיני שנאסף לא היה מדויק.
הלילה תקפה פלוגה מגדוד 35 את משלט 'הכביש'. הפלוגה נתקלה באש כבדה, נשארו פצועים ורבים מהחיילים נהרגו. הניסיון להפוך את הגשר ולחסום את הדרך נכשל, והפלוגה נאלצה לסגת באי־סדר.
כדי להסוות את הכישלון הורה המפקד להחיש את התקפת ההטעיה. גם ניסיון זה נכשל אחרי שאש מצרית פגעה בכוח המטעין וגרמה לפציעות.
ב־01:15 פלוגה א' של גדוד 33 פתחה בהתקפה מדרום־מערב ופרצה קו הגנה. פלוגה ב' נכנסה לטהר את חלקו הדרומי של הכפר. פלוגה ג' (הפלוגה הדתית) נכנסה בצפון וניסתה לכבוש את התל השולט, תל גת, אך נכשלה בפעולות החזרות ונאלצה להתרכז בחצרות הבתים לטיפול בפצועים.
לקראת הבוקר התארגנה שיירת תגבורת משוריינת מצרית וכבדה, כ־12 כלי רכב משוריינים עם כוח רגלים. מכיוון שהגשר לא פורק, השיירה פרצה והגיעה לעורף הכוחות הישראליים בכפר. הקשר בין היחידות נותק. פלוגה ג' נלכדה בחצר והחיילים שבה לא הצליחו לצאת מהכיתור. כ־87 חיילים צה"ל נהרגו בסך הכל במבצע; מספר אובדיות המצרים אינו ידוע במדויק. חמישה חיילים נפלו בשבי והושבו רק לאחר פינוי הכיס.
צה"ל המשיך להטריד באש את הכיס עד הסכם שביתת הנשק עם מצרים בפברואר 1949. לאחר ההסכם פונו הנצורים מפאלוג'ה.
גופות החללים נקברו תחילה במקום, וחלקן נקברו מחדש ב־8 בדצמבר 1949 בבית הקברות הצבאי נחלת יצחק. קבר האחים המקורי באזור התעשייה של קריית גת שופץ ונחנך מחדש ב־20 בדצמבר 2011 בנוכחות משפחות הנופלים. הוקמו אנדרטות, ביניהן אנדרטת פ"ז בכניסה המערבית לקריית גת, בצורת שני עמודים המזכירים נרות חנוכה. הסרט "פלוגת האלוקים" תעד את סיפור הקרב ואת סיפורה של הפלוגה.
מבצע חיסול היה קרב קטן בערך בנגב ב־27, 28 בדצמבר 1948. חטיבת אלכסנדרוני של צה"ל ניסתה לכבוש אזור שבו שכנו חיילים מצרים.
אחרי קרב גדול קודם נשאר כוח מצרי במקום. קוראים לזה "כיס", אזור שמוקף. צה"ל רצה לפנות אותו.
צה"ל שלח גדודים ולקח סיוע מתותחים וממטוסי קרב. המצרים היו מאורגנים, עם גדרות והגנות.
צה"ל תכנן לתקוף את הכפר עיראק אל-מנשייה ולפוצץ גשר כדי לעצור תגבורות מהעיר פאלוג'ה. הייתה גם התקפת הטעייה כדי להסיח את דעת המצרים.
הלילה הראשון נערכו סיורים והפגזות. ניסיון לכבוש משלט ולחסום את הגשר נכשל. לאחר מכן נעשתה התקפת הטעייה שלא הצליחה.
בכפר נכנסו כמה פלוגות והצליחו לפרוץ בחלקים. פלוגה אחת ניסתה להרים את התל השולט אך לא הצליחה. בבוקר הגיעה תגבורת שריון מצרית דרך הגשר שלא הופוצץ. הפלוגה שהיתה מוקפת לא יכלה לצאת. בסך הכל 87 חיילים נהרגו.
לאחר ההסכם עם מצרים הפונו הנצורים. חלק מהחללים נקברו מחדש בבית הקברות נחלת יצחק. המקום בקריית גת שופץ ונחנך שוב ב־2011. הוקמו אנדרטות ושמו סרט תיעודי על הפלוגה.
תגובות גולשים