מבצע מרקט גארדן

מבצע מרקט גארדן נערך בספטמבר 1944 בהולנד והיה ניסיון נועז של בעלות הברית להבקיע לתוך גרמניה במהירות. הרעיון היה לעקוף את קו זיגפריד מצפון, לכבוש ראש גשר על נהר הריין (אזור שעל גביו אפשר להמשיך לצעוד ולחצות את הנהר), ולהשתלט על אזור התעשייה של הרוהר. המבצע כלל חלק מוטס (Market) וחלק קרקעי משוריין (Garden).

לאחר הפריצה מנורמנדי התפתחו חילוקי דעות על אסטרטגיה. פילדמרשל מונטגומרי דרש מרכז מאמץ צר כדי לכבוש את הרוהר; אייזנהאואר אימץ את התוכנית למרות התנגדות של מפקדים אמריקאיים. התכנון היה אופטימי מדי. בעיות לוגיסטיות, במיוחד מחסור בדלק, וחוסר שימוש בנמל אנטוורפן השפיעו קשות על היכולת להמשיך באותו קצב.

התוכנית (שמה הקוד "גן שוק") נבנתה על הנחות שגויות: שהכוחות הגרמניים באזור חלשים, שהמוצנחים ישלטו בגשרים ללא קושי, ושקורפוס ה־30 יגיע לארנהם תוך ארבעה ימים. הצנחת הדיוויזיה המוטסת הבריטית ה־1 בוצעה מרחק מהגשר בארנהם מטעמי ביטחון, מה שהוריד את סיכוי ההפתעה וגרם לבעיות.

המפקד העליון היה דווייט אייזנהאואר. היו מעורבים ארמיות בריטיות, דיוויזיות מוטסות אמריקניות ובריטיות וכוחות נוספים.

הפיקוד המערבי של הגרמנים בערך אז היה תחת גרד פון רונדשטט. באזור ארנהם נעשה ריענון של קורפוס פאנצר אס־אס, יחידות שריון חזקות.

השלב המוטס התחיל טוב: הצנחות מדויקות וחשופות באור יום והתקדמות מהירה לכמה גשרים. הדיוויזיות המוטסות האמריקניות כבשו יעדים כמו וֶחֶל (Veghel) וגרייב (Grave). חלק מהגשרים נפגעו לפני הגעת בעלות הברית, דבר שדרש בניית גשרי ביילי ועיכב את התנועה.

הדיוויזיה המוטסת הבריטית ה־1 הוצנחה צפונית לריין באזור אוסטרבייק והצליחה להגיע רק לאחר הליכה ארוכה לגשר בארנהם. גרמנים מאוחדים, כולל דיוויזיות הפאנצר של האס־אס, עצרו את ההתקדמות. הצנחנים נלכדו ולבסוף כ־2,400 חיילים חולצו בלילה ב־25 בספטמבר.

הקורפוס ה־30 יצא ב־17 בספטמבר אך תוקע בגלל אש נגד שריון, עיכובים בבניית גשרים והתקפות נגד גרמניות. הדרך הייתה מסדרון צר רב־מכשולים, מה שנתן יתרון למגינים. רק ב־20 בספטמבר נכבשה ניימכן לאחר שצנחנים אמריקנים חצו את נהר הוואל ביום ולקחו את קצהו הצפוני של הגשר. עם זאת, כוחות השריון איחרו לצאת לצפון וכך לא הצליחו לחבור לארנהם בזמן.

התערבות כוחות פולניים להשלמה דרומה לא הצליחה וזאת לאחר שאיבדו חלק גדול מכוחם. קשרי רדיו לקויים הקשו על תאום.

במהלך המבצע ספגו הכוחות המוטסים של בעלות הברית למעלה מ־12,000 אבדות, מתוכם כ־6,500 נעדרים ושבויים. כוחות הקרקע איבדו כ־5,200 חיילים בסה"כ. הערכות האבדות הגרמניות נעות בין 3,300 ל־13,000; מחקרים מודרניים מצביעים על 6,000, 9,000.

המבצע נכשל במטרה העיקרית: לחצות את הריין מצפון ולפתוח דרך אל הרוהר. הכישלון עצר את המומנטום של בעלות הברית, נתן לגרמנים זמן לחזק את חזית המערב, ועיכב את סיום המלחמה באירופה עד 1945. ההשלכות על האוכלוסייה ההולנדית היו חמורות: יישובים נהרסו, התושבים ספגו גירושים ועינויים כלכליים, והרעב בחורף 1944, 1945 גרם למותם של רבים.

המבצע הפך לנושא לסרטים ותיעוד היסטורי, כאירוע דרמטי עם לקחים על תכנון צבאי, מודיעין ולוגיסטיקה.

מבצע מרקט גארדן היה ניסיון של בעלות הברית בספטמבר 1944 לשבור לתוך גרמניה דרך הולנד. הרעיון היה להצניח חיילים ולכבוש גשרים על הריין. ראש גשר הוא מקום ליד הנהר שממנו אפשר לעבור לצד השני.

לאחר ניצחונות בנורמנדי רצו לסיים את המלחמה מהר. המפקדים תכננו להתקדם במהירות, אבל היו בעיות של אספקה ודלק.

התוכנית כללה שני חלקים: צניחה של חיילים מהאוויר (המקטע "מרקט") ותנועה מהשטח של טנקים וחיילים (המקטע "גארדן"). התכנון טעה כאשר החשיבו את הכוחות הגרמניים חלשים יותר ממה שהם היו.

קבוצות צנחנים כבשו כמה גשרים והתקדמו פנימה, אבל חלק מהגשרים פוצצו לפני שהגיעו. זה גרם לעיכוב.

הצנחנים הבריטים הגיעו רחוק מדרום לגשר בארנהם והליכה ארוכה פגעה בהפתעה. כוחות גרמניים נלחמו בחוזקה. בסוף כמה מאות חיילים הצליחו לחזור, אך רבים נפגעו.

הטנקים והחיילים שנעו לאורך דרך צרת־ממדים נתקעו בגלל התקפות נגד ועיכובים בבניית גשרים. הם לא הגיעו בזמן לעזור לצנחנים בארנהם.

המבצע נכשל במשימה העיקרית. בעלות הברית איבדו אלפי חיילים. אנשי הולנד סבלו: ערים נפגעו ותושבים סבלו מרעב וקור עד תום המלחמה.

האירוע מופיע בסרטים ובמסמכים כי דוגמה לתכנון צבאי שנכשל ולחשיבות של תיאום ולוגיסטיקה.