''מבצע עזרא ונחמיה'' נקרא גם ''מבצע בבל''. זהו מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל בשנות ה‑50. השם מזכיר את עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בתקופת הבית השני.
המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק אישרה יציאת יהודים. האירגון התואם היה ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט. הטיסות בוצעו בעיקר על ידי חברת התעופה ''ניר איסט'', שקיימה קו בגדאד, קפריסין, לוד. בין המארגנים הבולטים היו מרדכי בן‑פורת ושלמה הלל.
לפני האישורים הרשמיים ברחו יהודים מעיראק בדרכים לא חוקיות. כבר בשנות ה‑40 ארגנו שליחים והחלו העלאות דרך היבשה והאוויר. עולים ראשונים היו נוער ותנועות צעירים, ואחריהם משפחות.
בחורבן החוק העיראקי ולחצים פוליטיים, הוצע ״חוק שלילת הנאמנות״ שפורסם ב‑9 במרץ 1950. החוק אפשר ליהודים לוותר על האזרחות ולצאת מהמדינה. ישראל והמוסדות נאלצו לארגן רישום, תחבורה וכספים, ולבחור חברות תעופה מתאימות.
הרישום החל באפריל‑מאי 1950 והטיסות הראשונות העבירו מאות עולים. קצב הטיסות עלה וירד בהתאם ללחצים פוליטיים ודיפלומטיים. לעתים נעצרו שליחים ונוצרו עיכובים שגרמו לבריחות בלתי חוקיות נוספות.
במהלך 1950 התקשו המפעילים להגדיל את קצב ההטסה. בעיות דיפלומטיות, חששות של מדינות זרות ולחצים בין מוסדות הביאו להאטה זמנית. החרפת המצב עוררה מחאות, תלונות ועזיבה לא סדירה של יהודים מבצרה ובגדאד.
הרכוש של היוצאים הוקפא ונמכר לעתים בזול. התקשורת המקומית קראה לחרם על סחורות יהודיות. התקפות ושעות מעצרים פגעו בקהילה. כמה שליחים נעצרו ועונו. המצב החברתי והכלכלי היה קשה עד מאוד.
המבצע נמשך עד ינואר 1952, כשכ‑20 חודשים עברו מאז תחילתו. בסך הכל עלו לישראל כ‑120,000 יהודים מעיראק, רובם בתחבורה אווירית. העולים מצאו בארץ תנאי קליטה קשים: מעברות, קיצוב מזון, מחלות ואתגרים של שפה ומחיה חדשה.
העלייה הביאה עמה כוח של אנשים משכילים יחסית, שנבנו תנועות חברתיות פוליטיות. רבים מהעולים השתלבו בעבודת ציבור ומשרות ממשלתיות בישראל.
''מבצע עזרא ונחמיה'' היה מבצע שבו רבים מיהודי עיראק עלו לישראל בשנים 1950, 1952.
השם נלקח משמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודיים מהעבר.
לפני שהתירו לצאת, רבים ברחו מעיראק בדרכים סודיות. צעירים עלו ראשונים.
עיראק אישרה חוק שאיפשר ליהודים לוותר על אזרחותם ולצאת. ישראל וארגונים יהודיים ארגנו טיסות ומסלולים.
הטיסות החלו באביב 1950. מטוסים הביאו את היהודים לישראל. היו גם עצירות ובעיות בדרך.
אנשים נאלצו למכור חפצים בזול. היו גם מעצרים ופעמים של אלימות. זה הפחיד את הקהילה.
כ‑120,000 יהודים עזבו בסופו של דבר. רובם מצאו בארץ תנאי חיים קשים בהתחלה. אחרי זמן הם בנו חיים חדשים בישראל.
תגובות גולשים