באזור המפורז בין קוריאה הדרומית לצפונית עמדו שורת עצי צפצפה שאפשרו כיסוי ראייה בין מגדלי שמירה. באזור זה, שנקרא ה-DMZ (אזור מפורז, שטח שמפריד בין המדינות), פועלים של האו"ם נשלחו לגזום עץ אחד ב-18 באוגוסט 1976. תחת חוקי אזור הביטחון המשותף (כללים שמשתמשים בהם כדי למנוע נשק בפעולות כאלה) העובדים לא נשאו נשק.
כשניסו החלו בגיזום, חיילים צפון קוריאנים דרשו שיפסיקו. הקצין האמריקאי שקיבל את ההחלטה הורה להמשיך. זמן קצר אחר כך הותקפה הקבוצה: שני קצינים אמריקאים, ארתור בוניפאס ומארק בארט, נהרגו. האירוע צולם על ידי חייל שצפה במגדל פקוחה.
בתגובה לאירוע ארגנה ארצות הברית מבצע תגובה שנקרא "פול באניין", על שם חוטב עצים אמריקאי בסיפורי עם. המבצע נערך ב-21 באוגוסט, שלושה ימים אחרי התקרית. שיירת כלי רכב שכללה צוות הנדסה של 16 איש עם מסורי שרשרת וגרזנים נכנסה לאזור ותחילה ניסרה את העץ.
הפעולה לוותה בכוח גדול של אבטחה, יחידות טאקוונדו דרום קוריאניות, ומסוקים אמריקאיים. גם מפציצים וטייסים היו בכוננות בבסיסים קרובים, ונושאת מטוסים הובאה לאזור (נושאת מטוסים היא ספינה גדולה שממריאה ממנה מטוסים). צפון קוריאה שלחה כ-150 חיילים, אך הם לא פתחו באש. ניסור העץ ארך 42 דקות והפעולה הסתיימה בלי התפתחות למלחמה פתוחה.
המבצע הראה תגובה חזקה ואימת רצון להגן על כבוד וכוחות באזור. בצפון קוריאה מוקדשת פרשנות שונה לאירוע, ואף קיים חלק במוזיאון לשלום העוסק בנושא.
ב-18 באוגוסט 1976 אנשים של האו"ם הגיעו לגזום עץ צפצפה באזור המפורז. אזור מפורז (שטח בין שתי המדינות שבו חיילים אמורים לא להילחם) נמצא בין קוריאה הדרומית וצפונית. לעובדים לא היה שום נשק.
כשהם התחילו לחתוך את העץ, חיילים צפון קוריאנים עצרו אותם. בתקיפה הזאת שני קצינים אמריקאים נהרגו. חייל שעמד במגדל צילם את המקרה.
שלושה ימים אחרי זה, ב-21 באוגוסט, ארצות הברית שלחה צוות גדול לחתוך את אותו העץ שוב. הקבוצה כללה פועלים עם מסורים, שומרים, ומומחי טאקוונדו (ספורט לחימה קוריאני).
מאות מטוסים, מסוקים וספינה גדולה שנקראת נושאת מטוסים עמדו מוכנים. צפון קוריאה שלחה חיילים, אבל הם לא ירו. העץ נחתך תוך 42 דקות והכל נגמר בלי קרב גדול.
הפעולה נקראה על שם פול באניין, חוטב עצים מידועים בסיפורי עם. באחת המדינות יש גם תערוכה שמזכירה את האירוע.
תגובות גולשים