"מבצע קלשון" נערך בין 14 ל-18 במאי 1948. הוא בוצע על ידי חטיבת עציוני של ההגנה (ארגון הלוחם של היישוב היהודי אז) והאצ"ל (תנועה צבאית יהודית). מטרת המבצע הייתה להשתלט על שטחים שבשליטת הבריטים עד תום המנדט, שנועדו לפנות את ירושלים.
השם "קלשון" רומז לפעולה בשלוש זרועות, שנועדו ל"נעוץ שיניים" בתחומי ירושלים שהבריטים עזבו. התוכנית כללה שליטה בשלושה אזורים עיקריים: צפון, מרכז ודרום.
מתחם ה"בווינגראד" (מתחם השלטון הבריטי במגרש הרוסים) נכבש ב-14 במאי ללא קרב, לאחר תיאום טלפוני בין ההגנה לבריטים. הקרב המשמעותי במרכז התקיים סביב מנזר נוטרדם. מנזר נוטרדם נכבש תחילה בידי לוחמי לח"י, עם ארבעה הרוגים ועשרים פצועים. הלגיון הערבי (כוח צבאי ערבי) תפס אותו חזרה, והוא נכבש סופית בלילה שבין 18, 19 במאי בידי גדוד מוריה של חטיבת עציוני.
קלשון דרום תכנן לכבוש שכונות דרומיות של ירושלים. גדוד מוריה השתלט על רוב השכונות לפי התוכנית. מחנה אל-עלמיין נתפס כשהיה ריק, אבל מחנה אלנבי היה מאויש בחיילים שבתים. בהתקפה ב-15 במאי, שכללה ירי בדוידקה (אמצעי ירי ארטילרי פשוט), נסוגו הלוחמים הערבים. חיילי מוריה מצאו במחנה חומרי נפץ, ציוד רפואי ומזון. ב-18 במאי נכבשה שכונת דיר אבו תור, ונתק התקשר מחדש עם שכונת ימין משה. באותו לילה כוחות חי"ם תפסו גם את תחנת הרכבת בעמק רפאים ובניין המדפיס הממשלתי. בכך הושלמה החיבורה של חלקי דרום העיר ל"ירושלים העברית".
בצפון תוכננה תפיסת בית הספר לשוטרים ושכונת שייח' ג'ראח כדי ליצור קשר להר הצופים. ב-14 במאי תפסו אנשי האצ"ל את בית־הספר לשוטרים שנראה נטוש. הם התבססו שם, יצאו משם לכיוון שייח' ג'ראח, והשתלטו על השכונה עם התנגדות קלה. בלילה עלו תגבורות להר הצופים.
בחלקי העיר במרכז ובדרום נשארו השכונות בידי ישראל בסיום מלחמת העצמאות. אולם הזרוע הצפונית שנתפסה במאי נכבשה שוב על ידי הלגיון הערבי עוד בחודש מאי, ונשארה בידי ממלכת ירדן עד 1967. שטחים אלה נבחרו חזרה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים בקרבות קשים.
במהלך המבצע היו גם מעשי ביזה והשחתת רכוש. עדויות תיעדו הרס בחלק מהבתים, כולל דיווח של וולטר איתן על בית שנבזז בשכונת בקעה.
"מבצע קלשון" התקיים בין 14 ל-18 במאי 1948. חיילים יהודים רצו לקחת שליטה על חלקים בירושלים שהבריטים עזבו.
מתחם השלטון הבריטי בשם "בווינגראד" נכבש בלי קרב. בקרב גדול יותר נאבקו על מנזר נוטרדם. בהתחלה איבדו הלוחמים ארבעה אנשים ונפצעו עשרים. בסופו של דבר יחידה יהודית כבשה את המנזר בלילה.
בדרום לכבוש שכונות קרובות. מחנה אחד נמצא ריק, והשני היה מלא חיילים. בהתקפה ב-15 במאי הלוחמים הערבים נסוגו. המנצחים מצאו שם אספקה רבה. ב-18 במאי נכבשה שכונת דיר אבו תור והחיבור בין השכונות תוקן. באותו לילה תפסו גם את תחנת הרכבת ואת בית ההדפסה הממשלתי.
בצפון כבשו אנשי האצ"ל את בית־הספר לשוטרים שהיה ריק. הם נכנסו משם גם לשכונת שייח' ג'ראח בקלות יחסית.
השכונות בדרום ובמרכז נשארו בידי ישראל אחרי המלחמה. חלקים בצפון של הערים נכבשו מחדש על ידי הלגיון הערבי ונשארו תחת שלטון ירדן עד 1967. אחרי זה צה"ל כבש אותם שוב במלחמת ששת הימים.
תגובות גולשים