מג'יק (מודיעין)

במהלך מלחמת העולם השנייה כינו האמריקאים "מג'יק" את המודיעין שמתקבל מפענוח תשדורות שהוצפנו ב‑PURPLE (מכונת הצפנה של משרד החוץ היפני).

יפן השתמשה ב‑PURPLE מאז 1939. מפענחי צופן אמריקאים ובריטים פענחו חלק מההודעות עוד לפני פרל הארבור. הם פענחו הודעה בת 14 חלקים שהכריזה על ניתוק היחסים עם ארצות הברית ב‑7 בדצמבר 1941, עוד לפני שהשגרירות טוקיו שלחה אותה. לעיתים השגרירות איחרה בשל קשיים פנימיים.

אף על פי כן, החומר לא חשף את תוכנית ההתקפה על פרל הארבור. הסיבות היו שיחות על התקפות לא נדונו בערוצי משרד החוץ, והממשל היפני הונהג הרבה על ידי הצבא. משרד החוץ גם מנע מידע משגרירויותיו. לכן PURPLE נתן רק הצצה מוגבלת לכוונות צבאיות.

הפצת הפענוחים בארה"ב הייתה מבולגנת ומוגבלת. רק מעט אנשים קיבלו גישה, והם ראו הודעות בקצרה בנוכחות שליח. לא ניתנו עותקים או סיכומים כתובים.

למרות המגבלות, היכולת לקרוא את PURPLE העניקה לבעלות הברית יתרון חשוב. דוגמה בולטת: השגריר היפני בגרמניה שלח דיווחים מפורטים ב‑PURPLE, כולל שיחות עם היטלר ומידע על מבצרים לפני הפלישה של ה‑D‑Day.

שבירת PURPLE העלתה שאלות קשות: מי יקבל את הפענוחים, באיזו תדירות ומי ישלחם. הצבא והצי דרשו שליטה מלאה. בסופו של דבר הוסכם על חלוקה לסירוגין בין הצבא והצי.

רשימת התפוצה כללה מנהלי מודיעין צבאיים ומספר מובילי מדיניות אזרחיים.

היו מספר שלבים שהודעה צריכה לעבור עד שהייתה מוכנה להפצה. לפני פרל הארבור הטיפול היה מסורבל. החוויה של קריאת תשדורות סודיות של ממשלה זרה הייתה עוצמתית, ולכן קיבל החומר את הכינוי "Magic".

נשארת מחלוקת האם ירוטי MAGIC השפיעו על הוצאת צו 9066, שהוביל למאסר יפנים אזרחיים בחוף המערבי של ארה"ב. תומכי הצו, ביניהם מישל מלקין, הצביעו על ירוטים אלה כראיה לקיומה של רשת ריגול. אחרים שוללים את הקשר.

חלק מהשדרים שיורטו ופוענחו פורסמו לציבור ב‑1978 על ידי ממשלת ארצות הברית בפירסום בת שמונה כרכים.

בשנת 1941 יורטו הודעות בין טוקיו לשגרירויות וקונסוליות. בעקבות הוראות להעדיף ריגול על פני תעמולה, הקונסוליות דיווחו בערוצים דיפלומטיים ובקידוד כשנדרש. ירוטים במאי 1941 מלוס אנג'לס וסיאטל הראו דיווחים על הצלחה בקבלת מידע ושיתוף פעולה מיפנים אמריקנים.

PURPLE סיפק הצצה טקטית מוגבלת. פתיחת צופן הצי היפני, שנקרא JN-25 (קוד ימי), היה משמעותי יותר. פענוח JN-25 אחרי פרל הארבור איפשר לארצות הברית ניצחונות ימיים בקרב ים האלמוגים ובקרב מידוויי.

הפענוחים סייעו לחיסול רוב הכוח האווירי היפני ולעצירת התקדמות לדרום. ברבות הימים פענוח JN-25 סיפק גם לוחות זמנים שאיפשרו להשמיד את המטוס של האדמירל איסורוקו יממוטו.

פענוח PURPLE נבחן בשימועים בקונגרס אחרי המלחמה, במטרה לברר אם מישהו אחראי לכישלון להתריע על פרל הארבור. היפנים למדו אז ש‑PURPLE נפרץ. PURPLE שימש לתקשורת דיפלומטית בלבד, ולכן סיפק רק רמזים לגבי פעולות צבאיות.

הספר "חרב ומגן" טוען, על בסיס ארכיון מיטרוחין, שהרוסים שברו את PURPLE ואת RED. לפי הטענה זו, סטלין הזיז חיילים מדמשק אסיה המזרחית כדי להגן על מוסקבה, משום שפיענוחים הראו שהיפנים לא יתקיפו את ברית המועצות.

ברומן "קריפטונומיקון" של ניל סטיבנסון הופיעה גרסה דמיונית של MAGIC. שם הצופן היפני הוחלף ל"אינדיגו". סדרת "The Corps" מתארת פעולות מודיעין של הצי והמארינס באוקיינוס השקט.

במלחמת העולם השנייה קראו האמריקאים "מג'יק" למידע מפענוח של PURPLE. PURPLE היא מכונת הצפנה של משרד החוץ היפני. הצפנה היא שיטה להסתיר מסר.

יפן השתמשה ב‑PURPLE מ‑1939. האמריקאים פענחו חלק מההודעות לפני התקופה של פרל הארבור. הם פענחו הודעה שדיברה על ניתוק היחסים עם ארצות הברית ב‑7 בדצמבר 1941.

לא נמצאו הודעות ברורות על התקפת פרל הארבור. הסיבה היתה שהצבא לא דיבר על תוכניותיו בערוצי משרד החוץ.

בארה"ב ראו רק אנשים מסוימים את הפענוחים. לעתים קראו הודעה מהר ובנוכחות שליח. גם כך, קריאת ה‑PURPLE נתנה לאמריקאים יתרון חשוב במלחמה.

בשנת 1941 יורטו הודעות מקונסוליות בלוס אנג'לס ובסיאטל. אלו הראו שהיפנים קיבלו מידע וסיוע מקומיים.

PURPLE נתן רק הצצה קטנה לתוכניות היפנים. צופן הצי היפני נקרא JN-25. אחרי הפענוח של JN-25, ארצות הברית זכתה בניצחונות חשובים מול הים. זה גם עזר לאמריקאים למצוא את המטוס של המפקד היפני יממוטו.

אחרי המלחמה בדקו בקונגרס איך פענחו את ה‑PURPLE ומי ידע על ההתקפה. היפנים גילו שמכונת ה‑PURPLE נפרצה.

ספר טוען שהרוסים גם הם פענחו את PURPLE. לפי הטענה הזאת, סטלין העביר חיילים עקב פענוחים אלה.

בספרים וברומנים הופיעו גרסאות דמיוניות של PURPLE ו‑Magic. לדוגמה, "קריפטונומיקון" משנות את השם ל"אינדיגו".