מגדל בלן

מגדל בלן (פורטוגזית: Torre de Belém, בשמו המלא Torre de São Vicente de Belém) הוא מגדל מבוצר על גדת נהר הטז'ו, ברובע בלן במערב ליסבון. נבנה בתחילת המאה ה-16 כדי לציין את גילוייו של ואסקו דה גמה, והפך לסמל של העיר. בעת הקמתו עמד על אי קטן, אך עם הזמן הקריבה אליו היבשה. ב-1983 הכריזה אונסקו על מגדל בלן ומנזר ז'רונימוש כאתר מורשת עולמית, דוגמא חשובה לסגנון המנואליני (סגנון ארכיטקטוני פורטוגזי עשיר בקישוטים).

המגדל נועד להיות שער ימי חגיגי לליסבון וגם חלק ממערכת הגנה על נהר הטז'ו. הרעיון להגן על הנהר החל עוד בשלטון ז'ואו השני, ומנואל הראשון בנה את המגדל במקום שנשלט על ידי ספינות חוף קודם לכן. הבנייה נמשכה מ-1514 עד 1520. האדריכל המרכזי היה פרנסישקו דה ארודה, שהושפע גם מאמנות מורית, ונראה שדיוגו דה בויטקה השתתף בתכנון.
בשנת 1580 נכבש המגדל על ידי כוחות ספרדיים. במאות שאחרי שימש בעיקר בית סוהר ונקודת מכס. בשנות ה-40 של המאה ה-19 שוחזר המגדל ביוזמת המלך פרננדו השני, בעקבות לחצים תרבותיים. ב-1910 הוכרז כמבנה לאומי.

המבנה מחולק לשני חלקים: מוצב הגנתי בתחתית ומגדל של חמש קומות מעליו. צורתו מזכירה את ירכתיה של ספינת קרוולה. הקישוטים המנואליניים ניכרים בעיקר בצד הפונה לנהר. חלק מהעיטורים נוספו בשיפוץ המאה ה-19.

המוצב כולל אולם מקורה חלקית ובה 16 תותחים. קירות המוצב עבים מאוד, וכיוונו פתחים לתותחים. במרכז התקרה יש פתח גדול לאוורור, והמשטח המקורה שימש להצבת תותחים נוספים, חידוש טכנולוגי אז. בשש פינותיו יש מגדלי שמירה קטנים עם כיפות בסגנון מורי, מעוטרים בדמויות בעלי חיים. על המשטח עומד פסל המדונה והילד ומעקה מעוטר מקיף את פתח התקרה.

המגדל ניצב בצד הקרוב ליבשה וגובהו כ-35 מטר. בפינותיו ובקומה השנייה יש מגדלי שמירה קטנים דומים לאלה שבמוצב. המגדל מעוטר בדוגמאות של חבלים אבן ובספירה ארמילרית (עיטור בצורת כדור או טבעת שמסמל ניווט), סמל מנואל הראשון. יש בו פסלים של מיכאל הקדוש וויסנטה הקדוש שמשקיפים אל היבשה. בקומותיו חלונות מעוטרים, ולפי הסדר: קומת המסד הייתה מחסן תחמושת; מעליה חדר המפקד; הקומה המלכותית כוללת מרפסות מקורות ולוג'יה רנסאנסית עם שבעה פתחים לכיוון הנהר; בקומה השלישית היה אולם שימוע; ברביעית קפלה; ובחמישית מרפסת תצפית.

מגדל בלן נמצא על גדת נהר הטז'ו בליסבון. שמו המלא הוא Torre de São Vicente de Belém. בנו אותו בתחילת המאה ה-16 לזכר מסעות הים של ואסקו דה גמה. בתחילה עמד על אי קטן, היום הוא קרוב ליבשה. ב-1983 הכריזו עליו כאתר חשוב יחד עם מנזר סמוך.

המגדל שימש כשער ימי חגיגי וכמצודה לשמירה על הנהר. בנו אותו בין השנים 1514 ל-1520. האדריכל העיקרי היה פרנסישקו דה ארודה. מאוחר יותר השתמשו בו גם כבית סוהר. במאה ה-19 שיפצו אותו כדי לשמור עליו.

למגדל שני חלקים: מוצב רחב בתחתית ומגדל גבוה מעליו. המראה שלו מזכיר אחורי של סירה עתיקה. הוא מעוטר בסגנון מנואליני. בצד הפונה לנהר יש את העיטורים היפים ביותר.

במוצב חדר מקורה שבו היו 16 תותחים. במרכז התקרה יש פתח לאוויר. בפינות המשטח יש מגדלי שמירה קטנים עם כיפות בסגנון מורי. על המשטח ניצב פסל של מדונה והילד.

המגדל גבוה כ-35 מטר. יש בו מגדלי שמירה קטנים ופסלים של קדושים. בקומותיו היו מחסן, חדר המפקד, קומה מלכותית עם מרפסות ולוג'יה עם שבעה פתחים, ובגג מרפסת תצפית.