מגדל שלום מאיר, המכונה גם "מגדל שלום" או בפי העם "כלבו שלום", היה גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל. המגדל נחנך ב-1965 בקצה רחוב הרצל, במקומה של הגימנסיה העברית "הרצליה" שנהרסה. בעת החנוכה גובהו עמד על כ-123 מטרים והיה אחד המבנים הגבוהים באסיה אז.
בשנים 2003, 2004 הוספו למגדל קומות עליונות ושיפוץ. הגובה עלה לכ-129 מטרים והקומות העליונות הוסבו לדירות יוקרה. בתוספת נבנתה גם בריכת שחיה פרטית על הגג בפינה הדרום‑מערבית. לבסיס המגדל יש קומת מסחר עם חנויות.
המגדל הוקם על ידי שותפות שבה בלטו משפחת מאיר. הוא נקרא על שם שלום מאיר, אב המשפחה. התכנון נעשה בין היתר על ידי האדריכל יצחק פרלשטיין. בתכנונו המקורי תוכנן מגדל בגובה של כ-112 מטרים, כמגדל של 100 מטרים המונח על פודיום. פודיום הוא בסיס רחב שעליו ניצב המגדל, והוא אפשר מעבר של רחוב הרצל מתחתיו.
הבנייה החלה ב-1962 באמצעות חברת רסקו, בשיטה שוודית שלא השתמשה בפיגומים חיצוניים אלא הסתמכה על שני גופי מבנה יצוקים. בעבודות חופר גם חניון תת‑קרקעי והוכנו חיבורים לעתיד לרכבת תחתית. הבנייה נמשכה עד 1965, כשבשלב ראשון הוקמו 17 קומות. לאחר קשיי מימון השלימה המדינה חלק מהמקומות, והקומות הונחו עד סיום הבנייה. בעת החנוכת המגדל הוצג לראשונה בישראל דרגנוע, כלומר מדרגות נעות (אסקלטור).
ב-18 בספטמבר 1965 נפתח בבניין כלבו גדול בשם "כל-בו שלום". במגדל פעלו אלפי משרדים, חנויות ובנק לייצוא. לאורך השנים פעל במקום גם מלון, מוזיאון שעווה, פארק שעשועים קטן על הגג ומצפה עם מסעדה. חלק מהמתקנים נסגרו עם הזמן, וחלקם הועברו לזכרון דרך סרטים ותמונות.
אירועים משמעותיים כוללים שרפה בחנות הכלבו ב-1971, ושרפה נוספת בקומות העליונות ב-2010 שבה נפגעו אנשים קלות משאיפת עשן. גם הריסת גימנסיה הרצליה לטובת בניית המגדל הובילה לפריחת תנועת שימור המורשת בעיר.
מגדל שלום החזיק בתואר המגדל הגבוה בישראל עד 1999. במשך שנים רבות שימש את המשרדים הממשלתיים. בשנים מאוחרות הוסבו קומות עליונות לדירות בודדות ומפוארות, שניצלו את התצפית לים ואת הקרבה לשכונת נווה צדק ההיסטורית. הניהול והאחזקה של המגדל נעשים כיום על ידי חברה מעורבת, שבה מחזיקה מדינת ישראל בכ־12%.
המבנה בנוי בסגנון מודרני. הוא מלבני ומחופה באריחי פסיפס בגוון בז'. במרכזו שתי ליבות בניין נפרדות, שכל אחת מהן מלווה בשורת חלונות אנכית. המגדל נשען על פודיום דו‑קומתי, והמבואה נמצאת בקומת ביניים שמגיעה באמצעות דרגנוע (מדרגות נעות).
בגג הוצבו בעבר אנטנות שהן חלק ממערכות ניווט וקשר, בין היתר אנטנה שסייעה לנחיתת מטוסים. אנטנות אלה הוסרו בתחילת שנות ה‑2000. על קירות הכניסה המערבית נמצאים פסיפסים גדולים של נחום גוטמן ודוד שריר, ותצוגה על תולדות תל אביב מוצגת בשתי הקומות התחתונות. במרתף שוכן ארכיון אדריכלות ישראל.
המגדל אירח מוזיאון שעווה (1973, 1995), פארק שעשועים קטן על הגג (מאירלנד, 1975, 1994), ומצפה תצפית (1966, 1999). חנות הכלבו הפרטית הראשונה בישראל פעלה כאן והייתה מפורסמת בשנות ה‑60 וה‑70. כמה סרטי קולנוע צילמו סצנות בבניין, וכך שימר את זכר המרחבים שהיה בו.
רשימת השימושים לאורך השנים מראה כיצד מבנה מרכזי יכול להשתנות: ממשרדים וכלבו, דרך בתי מלון ומוזיאון, ועד לדירות יוקרה ותערוכות עירוניות.
מגדל שלום מאיר שם נפלא. קוראים לו גם "כלבו שלום". הוא היה גורד שחקים ראשון בתל אביב. פתיחתו הייתה ב-1965. אז היה המגדל גבוה מאוד, כ-123 מטר.
לפני הבנייה עמד שם בית ספר ישן שנקרא גימנסיה הרצליה. בית הספר נהרס כדי לבנות את המגדל. זה גרם לאנשים לדאוג ולשמור על בניינים ישנים אחר כך.
במגדל היה חנות גדולה בשם כל-בו שלום. היו שם גם חנות, משרדים ומלון. על הגג היה פארק שעשועים קטן בשם מאירלנד. היה מוזיאון שעווה עם בובות, ומצפה לתצפית ולמסעדה.
כמה פעמים פרצו שרפות בבניין. אנשים נפגעו קל מעשן. מאוחר יותר שיפצו את הקומות העליונות והפכו אותן לדירות יפות. על הגג הוסיפה בריכת שחיה פרטית.
המגדל מלבני ויש לו הרבה חלונות. הוא עומד על בסיס רחב שנקרא פודיום. מפה למטה יוצאים מדרגות נעות שנקראות דרגנוע. על הקיר יש פסיפסים צבעוניים עם תמונות של תל אביב.
בקומות התחתונות יש תערוכה על תולדות תל אביב. במרתף יש ארכיון של מבנים ואדריכלות.
היום המגדל משמש גם לגור ולביקור. מנהלת המדינה מחזיקה בחלק קטן מהבניין. זהו מבנה חשוב בעיר, שראה הרבה שינויים במשך השנים.
תגובות גולשים