מגילה היא רצועה ארוכה של פפירוס, נייר או יריעת קלף שעליה נכתבו טקסטים ואיורים.
פפירוס = צמח שמעשו נייר עתיק; קלף = עור חיה מעובד לכתיבה. בעבר שימשה המגילה לפני שהומצא ה״מצחף״ במאה ה־1. המאפיין הבולט הוא הכתיבה הרצופה בעמודות, בדרך כלל על צד אחד בלבד, ולא בדפים נפרדים כמו בספר.
חומרי הגלם אורגניים, לכן קשה שמגילות שורדות זמן רב. גילוי מגילות מדבר יהודה נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים, כי האקלים היבש עזר לשימור הכתובים.
במסורת היהודית קוראים חלק מכתבי הקודש מעל גבי מגילות בזמן התפילה בבית הכנסת. היום מגילות מופיעות בעיקר בהקשרים דתיים או כאמנות.
מילה נוספת: המילה ״מגילה״ גם מתארת חמישה ספרים בתנ"ך, ביניהם אסתר. בפעלים, שורש גלל משמעותו לגלגל או לדחוף; בכתבי חז"ל משתמשים בו גם לתיאור קריאה במגילה או ספר תורה, שמגלגלים סביב עמודים.
ישנם גם מגילות שנכתבו בדיו על קלף על ידי סופר סת"ם, סופר שמעתיק כתבי קודש ומכין אותם לקטיעות טקסיות.
מגילה היא רצועה ארוכה של נייר או קלף עם כתיבה וציורים.
פפירוס = סוג נייר עתיק. קלף = עור שהכינו לכתיבה. בעבר המגילה היתה הדרך לכתוב ספרים לפני המצאת הספר.
בדרך כלל כותבים על מגילה בשורות רצופות ובעמודות. לרוב כותבים רק על צד אחד.
חומרי המגילות קשים לשמירה, לכן הן לא שורדות הרבה זמן. מגילות מדבר יהודה נשמרו טוב בגלל האוויר היבש ליד ים המלח.
ביהדות קוראים חלק מספרים מהמגילות בבית הכנסת. המילה ״מגילה״ גם מתארת חמישה ספרים בתנ"ך, כמו אסתר.
סופר סת"ם = אדם שכותב כתבי קודש על קלף בדיו.
תגובות גולשים