מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך. היא מתארת מזימה להשמדת יהודים בממלכת פרס בזמן המלך אחשוורוש, וכיצד אסתר המלכה ובן־דודה מרדכי סיכלו את המזימה. בעקבות האירועים נקבע חג הפורים ומנהגיו: משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה. גם קריאת המגילה פעמיים, בליל החג וביומו, היא מצוות חג.
הסיפור נפתח במשתה גדול שאחשוורוש עורך בשנה השלישית למלכותו. בהמשך מתקיים משתה נוסף לשבעה ימים. המלך מזמין את המלכה ושתי להראות את יופייה, והיא מסרבת. הדבר מעורר את כעס המלך, והוא גורש אותה מהמלכות. בעקבות כך מחפשים בממלכה נערות לתפקיד המלכה החדשה.
אסתר, יתומה יהודייה שגדלה אצל בן־דודה מרדכי, נלקחת לארמון ומתאחדת עם תהליך טיפוח ארוך. מרדכי מייעץ לה לא לחשוף את מוצאה היהודי. לאחר שהמלך בוחר בה, מרדכי מגלה מזימה להרוג את המלך ומודיע עליה. הקושרים נתלים, ומעשה מרדכי נרשם בכרוניקה המלכותית.
המן, ראש שריו של המלך, דורש שכל החצר ישתחוו לפניו. מרדכי מסרב, והמן מתמלא זעם. כשהוא מגלה שמרדכי יהודי, מחליט המן להשמיד את כל יהודי הממלכה. כדי לבחור את היום, המן מטיל פור, הטלת גורל, והיום שנקבע הוא י"ג באדר. המן משיג את חותם המלך וחותם צו להשמדת היהודים ולהבזזת רכושם.
מרדכי קורע את בגדיו וצם, והיהודים בכל הממלכה מתאבלים. מרדכי מבקש מאסתר להשפיע על המלך, אך זו מסכנת את חייה אם תיגש אליו ללא הזמנה. אסתר מסכנה ומבקשת מכל יהודי שושן להתענה שלושה ימים. לאחר מכן היא נכנסת לארמון ללא הזמנה. המלך מרחם עליה ומאפשר לה לבקש מה שרצתה. אסתר מזמינה את המלך ואת המן למשתה ולהמשך משתה למחרת.
אותו לילה המלך אינו ישן ומצווה לקרוא בפרקי זכרונות המלכות. נזכר ההצלה שביצע מרדכי. כשמגיע המן לבקש את אישורו לתלות את מרדכי, המלך שואל מה ראוי לעשות לאיש שייעשה לו טוב. המן מציע כבוד רב לעצמו, המלך מקבל את הצעתו אך דורש שהמן יעניק את הכבוד למרדכי. המן צריך להלביש את מרדכי, להובילו על סוס המלך ולכרוז את כבודו.
במשתה השני מגלה אסתר למלך שהיא יהודייה ומחשפת את המן כאויב העם שלה. המלך כועס והמן נתלה על העץ שהכין למרדכי. המלך נותן את רכוש המן לבית המלכה ומעביר את טבעתו למרדכי. מאחר שצו המן כבר נחתם בחותם המלך, אחשוורוש אינו יכול לבטלו. במקום זאת מרדכי ואסתר כותבים צו חדש שמאפשר ליהודים להגן על עצמם ביום שנקבע.
בי"ג באדר, היום שנועד להשמדת היהודים, נלחמו היהודים בממלכה וניצחו. בשושן בירת הממלכה נמשכה הלחימה עד י"ד באדר. בעקבות הניצחון נקבע חג הפורים לחגיגת ההצלה. מרדכי שולח איגרות לכל יהודי הממלכה לקבוע את החג ולשמר את זכרו לדורות.
במסורת מזוהה אחשוורוש עם חשיארש הראשון, מלך פרס מהמאה החמישית לפנה"ס. במחקר המודרני נלמדת המגילה כרומן היסטורי או סיפורת שמשקפת מסורת יהודית בגלות. יש חילוקי דעות לגבי מהימנות ההתרחשויות: חלק מהפרטים בתיאור החצר ובמספר הממלכות לא תואמים היטב מקורות פרסיים ויווניים.
החוקרים מתארכים לעיתים את כתיבת המגילה לקראת סוף התקופה הפרסית או תחילת התקופה ההלניסטית, בערך בין 400, 200 לפנה"ס. תרגום המגילה ליוונית (תרגום השבעים) כולל תוספות שאינן בנוסח העברי, שהוסיפו אופי דתי והסברים.
במגילה לא מופיע שמו של אלוהים באופן מפורש. היעדרות זו עוררה שאלות פרשניות רבות. במסורת הוסברו האירועים כ"הסתר פנים", כלומר שהשגחה אלוהית פעלה בדרך סמויה. תרגומי השבעים ותוספות מאוחרות ניסו אף הם להבליט את הפעולה האלוהית.
משורתי המגילה נידון כשילוב של רומן היסטורי, פארסה (הצגה קומית) וסיפור גולה. חוקרים מצביעים על קשריה לסיפורי המקרא ולסיפורת עתיקה, ועל כך שהיא שימשה להסבר מקור חג הפורים.
אחשוורוש, המלך; ושתי, המלכה המודחת; אסתר, המלכה היהודייה; מרדכי, בן הדודה של אסתר; המן, אויב היהודים ותכנון ההשמדה. דמויות נוספות כוללות את זרש, בגתן, תרש וחרבונה.
מגילת אסתר השפיעה על אמנות, תיאטרון וקולנוע. מייצגים אמנותיים רבים, מהעיטורים העתיקים על מגילות מצוירות ועד ציורים רנסאנסיים ומחזות מודרניים, מציגים את סצנות המגילה. גם מנהגי פורים, כמו תחפושות ופוריםשפיל (הצגות) נשענים על עלילת המגילה.
מגילת אסתר היא סיפור במקרא. סיפור זה מסביר את חג הפורים.
היה מלך בשם אחשוורוש. המלך בחר אסתר, נערה יהודייה, להיות המלכה. מרדכי היה בן־דודה ודאג לה.
המן, איש חשוב בארמון, כועס על מרדכי. המן רוצה להרוג את כל היהודים. הוא זורק פור, שזה להטיל גורל כדי לבחור יום רע, ונקבע י"ג באדר.
אסתר פוחדת אך מחליטה לעזור. היא מבקשת מכל היהודים לצום שלושה ימים. אחר כך היא מזמינה את המלך ואת המן למשתה. במשתה השני היא חושפת שהיא יהודייה ומצביעה על המן. המלך כועס, והמן נתלה על העץ שהכין למרדכי.
= בסוף
היהודים נלחמו ביום שנועד להם והצליחו. בעקבות זה נקבע חג הפורים. בחג חוגגים, שולחים מנות לחברים ונותנים מתנות לעניים.
= מילים להסבר קצר:
- מגילה: גליל כתוב לסיפור.
- פור: גורל, דרך לבחור יום לפי מזל.
- משתה: סעודה גדולה.
= דמויות חשובות:
אסתר, מרדכי, המן ואחשוורוש.
הסיפור מראה אומץ של אסתר ואת השמחה של העם אחרי ההצלה.
תגובות גולשים