"מגילת העצמאות" היא המסמך שהכריז על הקמת מדינת ישראל. שמה הרשמי של המגילה הוא "הכרזה על הקמת מדינת ישראל". דוד בן-גוריון קרא אותה בטקס בתל־אביב ב־14 במאי 1948, כמה שעות לפני סיום המנדט הבריטי (מנדט = שלטון זמני של הבריטים בארץ).
המגילה מחולקת לחמישה חלקים: סקירה היסטורית שמצדיקה את זכות העם היהודי לארץ, ההכרזה על הקמת המדינה, עקרונות המדינה (כדוגמת אופיה היהודי והדמוקרטי), פנייה לגורמים שונים, וחתימות.
חצי המגילה מוקדש להסביר את הקשר ההיסטורי והמוסרי של העם היהודי לארץ ישראל. היא מציגה את הזכות להקים מדינה כזכות טבעית של עם לנהל עצמו.
ההכרזה מצהירה על הקמת "מדינת ישראל". היא קובעת גם שחלק מהמוסדות הזמניים יפעלו עד שיבחרו מוסדות קבועים. המגילה לא קובעת גבולות מדויקים ולא מציינת את ירושלים כבירת המדינה.
המגילה מציינת שהמדינה תהיה יהודית ודמוקרטית. לאורך הניסוחים התגלעו ויכוחים על יחסי היהדות והדמוקרטיה. ניתן לראות בארבע תפיסות שונות את היחס בין שתי הזהויות: היהדות עליונה, הדמוקרטיה עליונה, שוויון בין השתיים, או דמוקרטיה הנובעת מן היהדות.
הטיוטות הראשונות נוסחו על־ידי מרדכי בעהם ושותפים, בהשפעת הכרזת העצמאות האמריקאית. נוסחים נוספים הוכנו על־ידי צבי ברנזון ומשה שרת. בן-גוריון ערך וקיצר את הנוסח הסופי. הוויכוחים כללו שאלות על אזכורי דת, על המונח "צור ישראל" ועל הבטחות לשוויון.
מלאכת הקליגרפיה הוטלה על אוטה ווליש, והמגילה המקורית שמורה בכספת בארכיון המדינה ולא מוצגת בדרך־קבע.
37 חברי מועצת העם חתם על המגילה. שמו של חיים ויצמן נעדר מהרשימה, וישנן גרסאות שונות לשאלה מדוע לא חתם. חלק מהנמשכים לעניין זה הגיעו לדיון ציבורי והונפק מני שרות ומסמכים נוספים.
בפסיקה הראשונית נתפשה המגילה בעיקר כמסמך סימבולי או פרשני, ולא כחוק מחייב. בהמשך, אחרי חקיקת חוקי היסוד על זכויות האדם בשנות ה־90, בתי המשפט החלו להשתמש בעקרונות המגילה לפרש חוקים. במהלך השנים עלה לה מעמד משפטי חזק יותר, ובשנת 2023 פסק שופט בג"צ שהיא נורמה בסיסית שמוסמכת להנחות את חקיקת הכנסת.
עותקים של המגילה מופיעים בטקסים, במוזיאונים ובהדפסות ציבוריות. היא משמשת סמל לאחדות, לערכים ולדיון ציבורי לאורך השנים.
מגילת העצמאות היא המסמך שהכריז על הקמת מדינת ישראל. דוד בן-גוריון קרא אותה בתל־אביב ב־14 במאי 1948. המנדט הבריטי היה שלטון זמני של הבריטים בארץ.
המגילה מחולקת לחמישה חלקים: סיפור ההיסטוריה, הכרזת המדינה, עקרונות המדינה, פניות לאומות וחתימות. היא אומרת שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית.
כמה אנשים כתבו טיוטות שונות עד שהנוסח הסופי הוכן. היו דיונים על איך לנסח אזכורים דתיים. בסופו של דבר בן-גוריון קיצר את הטקסט.
37 חברים חתמו על המגילה. שמו של חיים ויצמן לא מופיע בחותמים, ויש הסברים שונים לזה.
בהתחלה המגילה נחשבה בעיקר כסמל. מאוחר יותר בתי המשפט השתמשו בה כדי לפרש חוקים. היום היא חשובה גם למשפט ולחוקים.
עותקים של המגילה מוצגים בטקסים ובחגיגות. היא סמל חשוב למדינה ולעקרונותיה.
