מדיאש היא עיר בטרנסילבניה שברומניה. היא השנייה בגודלה במחוז סיביו.
ב־2002 חיו שם כ־55,000 אנשים. רובם רומנים. יש גם הונגרים, צוענים וגרמנים. העיר יצאה על נחל טְרָנָבָה הגדולה. יש מרחקים קצרים לערים קרובות ולבזנה, אתר מרפא במרחק כ־18 ק״מ. האזור מפורסם ביינותו והוזכר בספר דרקולה.
במאה ה־12, 13 הגיעו סאשים, גרמנים שהתיישבו באזור. העיר נזכרת לראשונה בשנת 1267. ולד המשפד נכלא בה תקופה קצרה.
בעיר יש בית כנסת גדול שנבנה ב־1896. פעם היו בו הרבה מקומות ישיבה וכ־200 מתפללים קבועים. עם הזמן רוב האנשים עזבו. חלק מהם לא חזרו בזמן השואה.
לבית הכנסת היו תקרה וקירות מקושטים. היום הציורים מתקלפים ודורשים שיפוץ.
לאחר המלחמה המקום נותר ריק שנים רבות. בתחילת המאה ה־21 החלו לתקן ולנקות בהתנדבות. שיפצו גם את בית הרב, בית הספר והמקווה (מקום לרחצה טקסית). ב־2013 מצאו שם מסמכים, תמונות וספרי תפילה מכוסי אבק. חלק מהם נשמרו בארכיון קטן, אך עדיין יש הרבה עבודה.
כיום מתקיימים במקום קונצרטים וסרטים. גם חוגגים יחד עם הכנסייה הקתולית חלק מהחגים היהודיים.
ב־2002 חיו שם כ־55,000 אנשים. רובם רומנים. יש גם הונגרים, צוענים וגרמנים. העיר יצאה על נחל טְרָנָבָה הגדולה. יש מרחקים קצרים לערים קרובות ולבזנה, אתר מרפא במרחק כ־18 ק״מ. האזור מפורסם ביינותו והוזכר בספר דרקולה.
במאה ה־12, 13 הגיעו סאשים, גרמנים שהתיישבו באזור. העיר נזכרת לראשונה בשנת 1267. ולד המשפד נכלא בה תקופה קצרה.
בעיר יש בית כנסת גדול שנבנה ב־1896. פעם היו בו הרבה מקומות ישיבה וכ־200 מתפללים קבועים. עם הזמן רוב האנשים עזבו. חלק מהם לא חזרו בזמן השואה.
לבית הכנסת היו תקרה וקירות מקושטים. היום הציורים מתקלפים ודורשים שיפוץ.
לאחר המלחמה המקום נותר ריק שנים רבות. בתחילת המאה ה־21 החלו לתקן ולנקות בהתנדבות. שיפצו גם את בית הרב, בית הספר והמקווה (מקום לרחצה טקסית). ב־2013 מצאו שם מסמכים, תמונות וספרי תפילה מכוסי אבק. חלק מהם נשמרו בארכיון קטן, אך עדיין יש הרבה עבודה.
כיום מתקיימים במקום קונצרטים וסרטים. גם חוגגים יחד עם הכנסייה הקתולית חלק מהחגים היהודיים.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים