מדליית החירות הנשיאותית

מדליית החירות הנשיאותית (Presidential Medal of Freedom) היא, יחד עם מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים האזרחיים הגבוהים ביותר בארצות הברית. היא נועדה להכיר ב"תרומה משובחת במיוחד" לביטחון או לאינטרס הלאומי של ארצות הברית, לשלום עולמי, לתרבות או ליוזמות ציבוריות ופרטיות משמעותיות.

המדליה הוקמה בצו נשיאותי של ג'ון פ. קנדי ב-1963. היא החליפה את מדליית החירות שהוענקה בשנים 1945, 1961. מאז מוענקת המדליה בדרך כלל פעם בשנה, ב-4 ביולי או בסמוך לו, אך הנשיא יכול להעניק אותה גם בזמנים אחרים.

הנשיא בוחר את מקבלי המדליה בעצמו או לפי המלצות. מקור חשוב להמלצות הוא מועצה שנוסדה בצו של קנדי, שעוסקת בפרסים על שירות ציבורי מכובד. ניתן לקבל את המדליה יותר מפעם אחת; לדוגמה, אלסוורת' באנקר וקולין פאוול קיבלו אותה פעמיים. גם מקרים מיוחדים קרו, כמו ג'ון קנת גלבריית שקיבל בעבר את מדליית החירות וניצחונות נוספים שנים מאוחר יותר.

רשימת המקבלים ארוכה ומגוונת. בה מופיעים בידורנים כמו בוב הופ ולוסיל בול, אמנים כמו ברברה סטרייסנד, מדענים כמו יונה סאלק, עיתונאים כמו וולטר קרונקייט, ספורטאים כמו מייקל ג'ורדן ושופטים ופוליטיקאים בולטים. מנהג נפוץ הוא שהנשיאים מעניקים את המדליה גם לחברי המפלגה שלהם או לדמויות בולטות שנמצאות בסוף חייהן. לעיתים נדירות העיטור מוענק לאחר המוות, כפי שקרה לנשיא קנדי ולסנאטור ג'ון צ'ייפי.

חמישה אזרחים ישראלים עוטרו במדליה. שניים מהם חיים כיום בישראל.

מדליית החירות הנשיאותית היא פרס חשוב מאוד בארצות הברית. פרס זה מעריכים אנשים שעשו דברים מיוחדים לטובת המדינה, לשלום או לתרבות.

המדליה הוקמה על ידי הנשיא ג'ון פ. קנדי ב-1963. לפני כן הייתה מדליה דומה שניתנה בשנים 1945, 1961. בדרך כלל נותנים את המדליה ב-4 ביולי, יום העצמאות של ארצות הברית. הנשיא מחליט מי יקבל אותה.

הפרס יכול להינתן יותר מפעם אחת לאותה אישיות. ישנם זוכים מפורסמים מתחומים שונים: שחקנים, מדענים, עיתונאים וספורטאים. לפעמים נותנים את המדליה לאנשים מפוליטיקה או לחברים חשובים של הנשיא. לעתים נדירות נותנים את הפרס אחרי שמקבלו כבר מת.

חמישה אנשים מישראל קיבלו את המדליה. שניים מהם חיים בישראל היום.