מהפכת הקטיפה

מהפכת הקטיפה (Sametová revoluce / Nežná revolúcia) היא הפיכה כמעט ללא דמים בצ'כוסלובקיה בין 17 בנובמבר ל־29 בדצמבר 1989. בתקופה זו הודחה הממשלה הקומוניסטית ונקבעה דרך לעבר שלטון דמוקרטי.

המהפכה החלה בהפגנת סטודנטים ב־16 בנובמבר 1989 בברטיסלאבה. ביום שלמחרת, 17 בנובמבר, פוזרה בהפעלת כוח הפגנת סטודנטים בפראג על ידי משטרת המהומות הקומוניסטית. התגובה הזאת הציתה גל מחאות שנמשך מה־19 בנובמבר ועד סוף דצמבר.

ב־20 בנובמבר התאספו בפראג כ־500,000 איש. ב־27 בנובמבר נערכה שביתה כללית בת שעתיים; שביתה כללית היא הפסקת עבודה מסודרת על ידי עובדים להצגת מחאה. הלחץ הציבורי הוביל ב־28 בנובמבר להודעת המפלגה הקומוניסטית שהיא תוותר על המונופול הפוליטי שלה, כלומר על השליטה הבלעדית בכוח הממשלתי.

במהלך דצמבר הוסרו גדרות התיל מהגבולות המערביים ב־5 בדצמבר. ב־10 בדצמבר התפטר הנשיא הקומוניסטי גוסטב הוסאק ומינה ממשלה שאינה קומוניסטית-ברובה. ב־28 בדצמבר נבחר אלכסנדר דובצ'ק ליושב ראש הפרלמנט הפדרלי. ב־29 בדצמבר מונה ואצלב האוול לנשיא צ'כוסלובקיה.

ביוני 1990 נערכו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות מאז 1948, ונוצרה ממשלה שאינה קומוניסטית.


המפלגה הקומוניסטית שלטה מאז 25 בפברואר 1948. לא היו מפלגות אופוזיציה גדולות, והביטוי הציבורי נגד הממשל נדמה כמסוכן. מתנגדים כמו חברי אמנת 77 פרסמו אישית דעות במחאות סמלים ובעלונים מחתרתיים, למרות הסיכון להעמדה לדין. יצירות ספרות וקולנוע שנחשבו שליליות לשלטון הוחרמו, והאנשים שלא הזדהו עם המשטר סבלו מחרמות וקשיים בתעסוקה ובלימודים.

השתנות מדיניות סיבירית תחת מיכאיל גורבצ'וב, עם הגלאסנוסט (שקיפות) והפרסטרויקה (רפורמה כלכלית), ב־1985 נתפסה כרמז לשינויים. בצ'כוסלובקיה בוצעו שינויים מועטים, אך אווירת השינוי באירופה ובה שלילת חומת ברלין ב־9 בנובמבר 1989 חיזקה את המחאות. גם בעיות כלכליות ותנאי חיים קשים תרמו לרצון הציבור בשינוי.

שינוי היחסים עם ארצות הברית וישראל בתחילת 1989 היה חלק מהשינוי המדיני. עוד נזכר יחס לשימור המורשת היהודית ולזיכרון השואה כבחינה חשובה בהתקרבות זו.

מהפכת הקטיפה קרתה בצ'כוסלובקיה בקורבנה 1989. זה היה שינוי גדול בשלטון, כמעט בלי מלחמה.

הכול התחיל ב־16 וב־17 בנובמבר בהפגנות של סטודנטים. ביום ה־17 המשטרה פיזרה את המפגינים. אחרי זה הגיעו הפגנות רחוב גדולות של אנשים רבים.

ב־20 בנובמבר הגיעו לפראג עד חצי מיליון אנשים. ב־27 בנובמבר הייתה שביתה קצרה של עובדים. השביתה היא הפסקת עבודה כדי להראות מחאה.

ב־28 בנובמבר הודיעה המפלגה הקומוניסטית שהיא לא תשמור על השליטה היחידה בשלטון. ב־10 בדצמבר הנשיא גוסטב הוסאק התפטר והמינה ממשלה חדשה. ב־28 וב־29 בדצמבר הגיעו מנהיגים חדשים: אלכסנדר דובצ'ק וואצלב האוול הפכו למנהיגי המדינה.

ביוני 1990 נערכו הבחירות הראשונות שכולם יכלו להשתתף בהן בחופש.


המפלגה הקומוניסטית שלטה זמן רב מאז 1948. אנשים שלא חשבו כמוהן פחדו לדבר בפומבי. היו הגבלות על ספרים וסרטים. בשנות ה־80 החלו לשמוע על רעיונות לשינוי, בזמן שגם חומות גבול ובמיוחד חומת ברלין נפלו. זה עזר לאנשים לצאת ולהתנגד.

היחסים עם מדינות כמו ארצות הברית וישראל החלו להשתפר בתחילת 1989. שמירה על זיכרון השואה והמורשת היהודית הייתה חלק מהשיחות האלה.