מהפיכת פברואר 1917 הייתה שלב ראשון במהפכה הרוסית. תוצאתה המיידית הייתה ויתורו של הצאר ניקולאי השני על כס המלוכה. הצאר (שליט יחיד, כמו מלך) איבד את תמיכת הצבא והעם.
הגורמים המרכזיים לכללו חוסר שביעות רצון משלטון הצאר ומאחריות רוסיה במלחמת העולם הראשונה. המחסור במזון בעיר פטרוגרד והפגנת נשים ליום האישה הבינלאומי, עם הסיסמה "ללחם ושלום", עוררו גל מחאות. ב-18 בפברואר הכריזו עובדי בית החרושת פוטילוב על שביתה. ב-23 בפברואר (8 במרץ לפי הלוח הגרגוריאני) ההפגנות הפכו למרד רחב.
חיילים שנשלחו לדכא את ההפגנות נטשו לעתים את מטלותיהם, ערקו או הצטרפו למפגינים. ב-2 במרץ לפי הלוח היוליאני (15 במרץ בלוח הגרגוריאני) ויתר ניקולאי על כסאו. אחיו מיכאיל סירב לקבל את הכתר, והסמכות עברה לממשלת מעבר זמנית.
הממשלה החדשה נשענה על ברית בין ליברלים (תומכי רפורמות ולשלטון חוק) וסוציאליסטים (כאלה שרצו שוויון חברתי ורפורמות). בתחילה עמד בראשה הגרף גאורגי לבוב, ואחר כך הסוציאליסט אלכסנדר קרנסקי. קרנסקי לא הצליח להוציא את רוסיה ממלחמה, והלחצים מפני קיצונים מימין ומשמאל גברו. באותה תקופה נודעה גם פרשת קורנילוב, ניסיון הפיכה צבאית כושל.
ב-1 במרץ 1917 פרסם סובייט פטרוגרד (מועצת נציגים של פועלים וחיילים) את "הוראה מס' 1", שאמרה שהצבא חייב להישמע לסובייט ולא לממשלת המעבר. מצב ה"שלטון הכפול", סובייט וממשלת מעבר פועלים יחד, גרם לבלבול וחולשה. בסופו של דבר הודחה ממשלת המעבר בכוח במהפכת אוקטובר.
בימים המכריעים הופסקו ישיבות הדומה (הפרלמנט), הוכרז מצב חירום, והוקם סובייט פטרוגרד. הדומה והסובייט קיבלו סמכויות במקביל, והמדינה נכנסה לתקופת מעבר פוליטי קשה.
באמצע 1917 התרחשה במה שקראו מהפכת פברואר שינוי גדול ברוסיה. הצאר (המנהיג, כמו מלך) ויתר על כסאו.
התושבים היו כועסים על המלחמה ועל המחסור במזון. נשים יצאו להפגין בבקשה ל"לחם ושלום". מפעל גדול בשם פוטילוב עשה שביתה. ההפגנות גדלו והחיילים לא דיכאו את המפגינים.
בסוף הצאר ויתר על המלוכה ב-2 במרץ (15 במרץ לפי לוח אחר). אחיו לא רצה להיות צאר. אז הוקמה ממשלת מעבר (ממשלה זמנית).
נוצר גם סובייט פטרוגרד (קבוצה של נציגים מהעיר). ב-1 במרץ הסובייט פרסם את "הוראה מס' 1". ההוראה אמרה שהצבא צריך להקשיב לסובייט ולא לממשלה הזמנית. כך היו שתי רשויות שפעלו יחד. לאחר זמן מה הממשלה הזאת הוחלפה במהפוכה נוספת באוקטובר.
תגובות גולשים