מוזאיקת הטבק

נגיף מוזאיקת הטבק הוא השם העברי של ה-TMV. ההשפעות שלו תוארו כבר בסוף המאה ה-19, והוא קיבל את שמו כי עלי הטבק מקבלים דפוס כמו מוזאיקה. הנגיף עלול להזיק ולהמית צמחים שנדבקים בו.

אדולף מאייר תיאר את המחלה בסוף המאה ה-19 (האזכורים כוללים את 1883 ו-1886). בשנת 1892 דמיטרי איבנובסקי הראה שהגורם המדבק אינו חיידק, כשהתמהיל הדביק נשאר פעיל גם אחרי סינון דרך מסננים טובים. בשנות ה-1950 רוזלינד פרנקלין חקרה את ה-TMV. היא קיבלה צילומי קרני רנטגן שהראו שלמבנה יש תכונות שונות ממה שמקובל ואז פענחה, ב-1956, את מבנה הווירוס: תת־יחידות חלבוניות מסודרות כסליל (בורג) סביב תעלה מרכזית, ויחידות RNA נמצאות בין תתי־היחידות.

הגנום של ה-TMV הוא RNA חד-גדילי (RNA = חומצת ריבונוקלאית) באורך כ-6.3, 6.5 kbp. הגנום מקודד ל-4 מסגרות קריאה (ORFs). מסגרת קריאה (ORF) היא אזור גנטי שמוביל לייצור חלבון.

ה-TMV יציב יחסית לחום ויכול לעמוד עד כ-50 מעלות צלזיוס.

הווירוס מאוד יציב ויכול לשרוד זמן רב בסביבה. בטמפרטורות תחת 40 מעלות צלזיוס הוא שומר על יציבותו. בחממות ובגנים בוטניים, שבהם יש הרבה צמחים וטמפרטורה יציבה, הסיכון להתפשטות גבוה. נכתב שהוא יכול לשרוד עד כ-3000 ימים, ולכן נעשה בו שימוש לגידול במבחנה.

נגיף מוזאיקת הטבק הוא ה-TMV. הוא קיבל את שמו כי העלים נראים כמו מוזאיקה.

בסוף המאה ה-19 חקקו את המחלה. מדענים גילו שזה לא חיידק. בשנות ה-50 רוזלינד פרנקלין חקרה את הנגיף. היא מצאה שהוא בנוי כמו בורג מחלבונים, והרנ״א (RNA) נמצא בתוכו.

הגנום שלו הוא RNA. RNA הוא חומר גנטי, כמו DNA. האורך שלו הוא כ-6.3, 6.5 אלפי בסיסים.

הווירוס יכול לעמוד בחום עד כ-50 מעלות צלזיוס.

ה-TMV יציב ויכול לשרוד זמן רב. בבתי זכוכית של צמחים (חממות) הוא נוטה להתפשט. כתוב שהוא יכול לשרוד עד כ-3000 ימים, לכן משתמשים בו גם לניסויים במבחנה.