המוזיאון הוא אתר הנצחה לזכר חברי המחתרות העבריות (ארגונים צבאיים שקמו בתקופת שלטון בריטניה) שנכלאו בכלא עכו. המתחם, בתוך מבצר עות'מאני, מציג את חיי האסירים ואת הפריצה לכלא באמצעות תצוגות ותצוגה אור-קולית (הדמיה שמשלבת קול ותמונה).
המבצר נבנה בתקופה העות'מאנית ושימש כבסיס צבאי, מעון המושל וגם כבית סוהר. ראשוני אסירי המחתרות במקום היו חיים שטורמן וצבי ניסנוב מחברת השומר. אחרי כיבוש עכו בידי הבריטים ב-1918, הפך המקום לבית הסוהר המרכזי בתקופת המנדט (שלטון בריטי בארץ). בתחילת הדרך הוחזקו שם בעיקר אסירים ערבים פליליים. ב-1920 נכלא בו זאב ז'בוטינסקי עם מגיני ירושלים; תא כלאו פתוח למבקרים עד היום.
במהלך שנות המנדט נכלאו בכלא עכו מאות חברי ההגנה, האצ"ל והלח"י. שמונה לוחמים הוצאו להורג בתליה (עולי הגרדום, אנשים שהוצאו להורג בתליה), ביניהם שלמה בן-יוסף ודב גרונר.
ב-4 במאי 1947 פרצו לוחמי האצ"ל לכלא ועקרו 41 אסירים. בפריצה נהרגו תשעה לוחמים, כולל דב כהן גונדר "שמשון", מפקד המבצע.
לאחר קום המדינה שימש המבנה בית חולים פסיכיאטרי. ב-1963 הוקם במקום מוזיאון לציון 25 שנים להוצאתו להורג של שלמה בן-יוסף. בית החולים פונה ב-1981, והמוזיאון הוקם באופן סופי. עבודות שימור ושחזור בוצעו בין 2003 ל-2004, במימון המרכז הבהאי העולמי; המטרה הייתה להשיב את המראה הפנימי לשנת 1920 ואת המעטפת לצורתה ב-1947.
כיום המוזיאון מפעיל יחידת מוזיאונים של משרד הביטחון. התצוגה מתמקדת בעיקר בשנים 1946, 1947. מוצגים חיים יומיומיים של האסירים, התאים, העבודות והסיפור של פריצת הכלא. מול המוזיאון ניצבת אנדרטה בצורת לפיד, לזכר לוחמי האצ"ל והלח"י שנהרגו בפריצה ובפעולות הקשורות לה.
המוזיאון נמצא במבצר עתיק בעיר עכו. המבצר נבנה בימי האימפריה העות'מאנית.
המוזיאון זוכר לוחמים מחברות מחתרת. מחתרת זהו ארגון שנאבק בשלטון הבריטי בארץ. בתערוכה רואים איך חיו האסירים. יש גם הדמיה של הפריצה מהכלא.
הבריטים הפכו את המבצר לבית סוהר לאחר 1918. ב-1920 נשמר שם זאב ז'בוטינסקי. מאוחר יותר נכלאו שם חברים מההגנה, האצ"ל והלח"י.
ב-4 במאי 1947 פרצו לוחמי האצ"ל ושחררו 41 אסירים. בתקרית נהרגו תשעה לוחמים. אחרי הקמת המדינה שימש המקום כבית חולים נפשי.
ב-1963 נפתח בו מוזיאון. שיפוץ גדול נעשה ב-2003, 2004. כיום המוזיאון מראה את חיי האסירים ומניח אנדרטה בצורת לפיד לזכר הנופלים.
תגובות גולשים